מי שמתכנן לטוס לפריז בשנים הקרובות כדי ליהנות משלל המוזיאונים המרשימים בעיר, כדאי שייערך לאכזבה קלה: שניים מהמוזיאונים החשובים והאהובים ביותר בעיר עומדים להיכנס לתקופת שיפוצים ארוכה ומקיפה שתשבית אותן חלקית למשך שנים. מדובר בשני מוסדות תרבות מפורסמים מאוד: מוזיאון הלובר, ביתה של המונה ליזה ואחד המוזיאונים המפורסמים בעולם, ומרכז פומפידו, המוזיאון לאמנות מודרנית ועכשווית, שמבנהו האייקוני הפך לאחד מסמליה של פריז. בשני המבנים מדובר בעיקר בשיפוץ פנימי רחב היקף: מערכות טכניות ישנות יוחלפו, חללי הגלריות יעוצבו מחדש, והתצוגות יעברו רענון והנגשה שיתאימו למאה ה־21. אייקון פריזאי נוסף שוקם ושופץ בעלות של 850 מיליון אירו - קתדרלת נוטרדאם בפריז, שנפתחה לפני כמה חודשים חמש שנים וחצי אחרי השריפה שפגעה בה.
13 צפייה בגלריה
מרכז פומפידו לאמנות עכשווית. החוץ התעשייתי יישאר
(הדמיה: Moreau Kusunoki en association avec Frida Escobedo Studio)
13 צפייה בגלריה
הפנים צפוי להשתנות
(הדמיה: Moreau Kusunoki en association avec Frida Escobedo Studio)
262 מיליון אירו בלי לשנות את מעטפת החוץ
הראשון להיכנס אל מתחת לפיגומים הוא מרכז פומפידו — אולי המבנה הכי נועז, שנוי במחלוקת וגם אהוב בנוף הפריזאי. בספטמבר הקרוב, אחרי כמעט חמישה עשורים של פעילות, יסגור המוזיאון את שעריו למשך חמש שנים לצורך שיפוץ כולל ורחב היקף. כשהוקם לפני 50 שנה היה מבנה פומפידו לא פחות ממהפכה אדריכלית. שני האדריכלים שתכננו אותו - רנצו פיאנו וריצ'רד רוג'רס - העזו לעשות את הבלתי מתקבל על הדעת באותם ימים: להלביש את לב העיר ההיסטורית במבנה תעשייתי גולמי, שבו כל מה שלרוב מסתתר — הצינורות, המערכות, גרמי המדרגות — יוצא החוצה, נצבע בצבעים עזים ומצהיר על נוכחותו בלי להתנצל.
כשהמוזיאון נפתח בשנת 1977 הוא נתפס בעיני רבים כמפגע עירוני. הכינוי "בית הזיקוק של פריז" דבק בו במהרה, והדיון הציבורי סביבו היה סוער וטעון. אבל כמו שקורה לעתים עם מבנים שמקדימים את זמנם — השנים חלפו, ההתנגדויות שככו והמבנה המהפכני הפך לאייקון אהוב ומזוהה, כזה שכבר אי אפשר לדמיין את קו הרקיע של פריז בלעדיו. השיפוץ הקרוב, הגדול ביותר מאז נפתח, צפוי להבטיח שגם בעשורים הבאים ימשיך המרכז להוביל את סצנת האמנות המודרנית והעכשווית של העיר, אבל לא יפגע בחזית המבנה המזוהה איתו.
13 צפייה בגלריה
הקדים את זמנו? פומפידו עובר שדרוג מערכות
(הדמיה: Moreau Kusunoki en association avec Frida Escobedo Studio)
13 צפייה בגלריה
אזור משחק לילדים בפומפידו המחודש
(הדמיה: Moreau Kusunoki en association avec Frida Escobedo Studio)
כבר שנים שהמוזיאון פועל תוך מאבק בלתי פוסק בתקלות ובעיות טכניות: מערכות ישנות שכבר לא עומדת בקצב, תשתיות שלא תוכננו לעידן הדיגיטלי וקירות שמתקשים להכיל את מיליוני המבקרים הפוקדים אותו מדי שנה. בהנהלת המוזיאון הבינו שאי אפשר להמשיך במצב הנוכחי ושאם רוצים להשאיר את הפומפידו רלוונטי, חייבים לעצור ולשפץ.
למשימה המורכבת הזו נבחרו משרד האדריכלים הצרפתי Moreau Kusunoki והמעצבת המקסיקנית Frida Escobedo, שזכו בתחרות בינלאומית. יחד הם יבקשו לנווט בעדינות בין השמירה על רוחו המרדנית והייחודית של הבניין ובין ההתאמה הנחוצה לסטנדרטים מתקדמים.
לפי התוכניות, אחד השינויים הבולטים יורגש כבר בכניסה למוזיאון - שתהפוך מזמינה, נגישה ופתוחה יותר, תוך שמירה על התחושה האורגנית והחופשית שמאפיינת את המבנה המקורי. בקומת הקרקע יתווספו מדרגות רחבות שיובילו לקומה התחתונה וישמשו לא רק כמעבר אלא כמקום מפגש - מרחב לשבת, לאכול, לשוחח ולהתעכב. גם החללים הפנימיים והגלריות הגדולות יעברו מתיחת פנים משמעותית ואזור חדש יוקדש לילדים ולמשפחות, עם מתחם משחקים ייחודי לקטנטנים ומתחם הקרנה חדש ומתקדם. הספרייה הגדולה של פומפידו תעבור גם כן שיפוץ ותעוצב מחדש כחלל גמיש ודינמי שיעודד יצירה, מפגשים חברתיים ושיתופי פעולה - לא עוד מקום של ספרים בלבד אלא מרחב חי, פועם ומשתנה. לראשונה, תיפתח מרפסת חדשה בקומה השביעית והאחרונה של הבניין שתציע את אחד הנופים היפים ביותר בפריז. ולסיום, גם הרחבה המפורסמת של המוזיאון צפויה להתחדש ולהפוך לנעימה ונגישה יותר.
13 צפייה בגלריה
Centre Pompidou Cafe Forum
(הדמיה: Moreau Kusunoki en association avec Frida Escobedo Studio)
תקציב השיפוץ מוערך ב־262 מיליון אירו, שימומן כולו על ידי ממשלת צרפת בשל העובדה שמדובר במוזיאון ציבורי. השיפוץ הזה, אומרים במרכז, הוא ממש לא רק תחזוקה אלא הזדמנות אמיתית לדמיין מחדש מהו מוזיאון, איך הוא נראה ואיך הוא מרגיש בעידן שבו הגבולות בין הצופה ליצירה הולכים ומיטשטשים. האדריכל המיתולוגי של המבנה, רנצו פיאנו, הגיב לתוכניות השיפוץ של האדריכלים ואמר: "אני מאמין שהאדריכלים שזכו בתחרות הבינו היטב את רוחו של מרכז פומפידו. הפרויקט שלהם תואם לחלוטין את הארכיטקטורה של הבניין, תוך שהוא משאיר מקום להתחדשות עתידית ושמירה על שלמותו".
הלובר עובר מתיחת פנים ב־400 מיליון דולר
במרחק של עשר דקות הליכה בלבד ממרכז פומפידו שוכן אחד ממוסדות התרבות החשובים והמפורסמים בעולם – מוזיאון הלובר. המבנה ההיסטורי המרשים, ששורשיו נעוצים עוד במאה ה־12 כמצודה שהפכה לארמון מלכותי תחת שלטונו של פרנסואה הראשון, מציג כיום אוסף אמנות שאין שני לו, החובק יצירות מהעת העתיקה ומודרניות כאחד. המוזיאון עצמו הוא גם הגדול ביותר בעולם מבחינת שטח וכולל כ־72 אלף מ"ר של חללי תצוגה. בין אינספור האוצרות המוצגים בו, בולטת מעל כולן יצירת המופת האייקונית – המונה ליזה של לאונרדו דה וינצ'י, המושכת מיליוני מבקרים מדי שנה.
גם במקרה של מוזיאון הלובר, ולאור חששות מנהליו מהידרדרות מצבו הפיזי, הוחלט לאחרונה על שיפוץ מקיף של חלקים נרחבים. במכתב פומבי ששלחה נשיאת המוזיאון, לורונס דה קאר, אל משרד התרבות הצרפתי, היא הזהירה כי מצבו של הלובר הולך ומחמיר משנה לשנה. במכתב ציינה שורה של בעיות חמורות: מחסור במקומות מנוחה למבקרים, היעדר מספק של מתקני מזון ושירותים ושילוט מיושן הזקוק לעיצוב מחדש. בנוסף, התריעה כי ליקויי בקרת האקלים במוזיאון עלולים לפגוע ביצירות האמנות הרבות שבו.
אחד הנושאים שעלו לדיון הוא "אפקט החממה" הנוצר בתוך פירמידת הזכוכית המפורסמת, שאותה תכנן האדריכל האמריקאי איי. אם. פיי, דבר שעלול להשפיע על תנאי הביקור והאקלים במבנה. נשיאת המוזיאון אמרה לתקשורת כי "מטרת השיפוץ היא לשפר את חוויית המבקרים ולשמור על קיימותו של הלובר לטווח ארוך, תוך הבטחת מעמדו כאחד ממוסדות התרבות המשמעותיים בעולם".
פרויקט השיפוץ, שכבר זכה לכינוי "הרנסנס של הלובר החדש", צפוי לכלול כמה שינויים מרחיקי לכת: כניסה חדשה נוספת שתיבנה בצמוד לנהר הסן, במטרה להפחית את הלחץ והתורים הארוכים שהפכו לסימן היכר של המקום, וכן שיפוץ חללים ישנים הדורשים רענון, לצד תכנון חדרים תת־קרקעיים חדשים שיאפשרו התרחבות של המוזיאון. העבודה תכלול גם את הקמת חלל תצוגה ייחודי ונפרד עבור מונה ליזה, שהיא, כידוע, מקור המשיכה המרכזי של הלובר. הערכות מצביעות על כך ש־80% מהמבקרים פוקדים את המוזיאון בעיקר כדי לראות את היצירה המפורסמת. התחרות לבחירת צוות השיפוץ צפויה להתחיל בחודשים הקרובים, ולפי התכנון, הזוכה ייבחר עד סוף השנה, כשכל פרויקט השיפוץ צפוי להסתיים עד שנת 2031, בעלות מוערכת של כ־400 מיליון דולר.
גם המבקרים ישלמו על השיפוץ
בשונה ממרכז פומפידו, הוחלט כי משלמי המיסים לא יישאו בעלות השיפוץ של הלובר. במקום זאת, ההוצאות יכוסו ממקורות פנימיים, כולל הכנסות מהמוזיאון עצמו, תרומות מסניף המוזיאון באבו דאבי ותרומות בינלאומיות נוספות. בנוסף, מחירי הכרטיסים למבקרים שאינם מהאיחוד האירופי צפויים לעלות מינואר 2026, כחלק מהמאמצים לממן את הפרויקט. צעד זה נועד לאזן את עלויות השיפוץ ולתמוך בפרויקט לאורך השנים. נשיא צרפת, עמנואל מקרון, ביקר במוזיאון לפני כמה שבועות והכריז על תוכניות השיפוץ באופן אישי: "הלובר יעוצב מחדש כדי להפוך למרכז להיסטוריה של האמנות, לא רק בצרפת אלא גם מחוץ לה".
שלוחה חדשה של מוזיאון פומפידו בבריסל
ואם כל תנופת השדרוגים האלו לא מספיקה, בימים אלה מתגבש בבריסל פרויקט תרבותי שאפתני נוסף – KANAL - Centre Pompidou, שלוחה חדשה של מוזיאון פומפידו הצרפתי. המוזיאון, המתוכנן להיפתח בשנה הבאה, צפוי להפוך לאחד המוסדות האמנותיים הגדולים באירופה, הן בהיקף השטח והן בעושר הפעילויות שיציע. KANAL יקדיש את חלליו לתערוכות אמנות עכשוויות מתחלפות, לצד הצגת יצירות מאוסף פומפידו היוקרתי וארגון אירועי פרפורמנס. בנוסף, הוא יכלול בתוכו את מוזיאון האדריכלות של בריסל (CIVA), שישתלב כחלק בלתי נפרד מהמרכז החדש. הפרויקט מציב רף חדש בזירת התרבות האירופית, ומבטיח להפוך לאבן שואבת ליוצרים, חובבי אמנות וקהל המחפש חוויה תרבותית יוצאת דופן.
המוזיאון שוכן בצפון בריסל, על גדות הקנאל, בתוך מבנה תעשייתי היסטורי הנושא עמו שכבות של זיכרון ועבר תעשייתי עשיר. הבניין, שהוקם בשנת 1924, היה בעבר מפעל ייצור מכוניות של חברת סיטרואן הצרפתית. במשך עשרות שנים פעל כאן מרכז לייצור מכוניות, לצד אולם תצוגה רחב ידיים ומוסך לתיקונים. עם השנים, המפעל נסגר והמבנה העצום נותר שומם, עדות לעידן תעשייתי שחלף. בשנת 2015 רכשה עיריית בריסל את המבנה, מתוך חזון להפיח בו חיים מחדש. היא הכריזה על תחרות אדריכלים בינלאומית, במטרה להפוך את החלל המוזנח לבית לאמנות עכשווית שינשום את ההיסטוריה של המקום ויעניק לו משמעות חדשה.
לתכנון הפרויקט נבחרו שלושה משרדי אדריכלים מאירופה: Sergison Bates מלונדון, noaArchitecten מבריסל ו־EM2N מציריך. החזון האדריכלי שגובש שואף לשמר את אופיו התעשייתי הייחודי של המבנה, תוך התאמתו לייעודו החדש כמרכז דינמי לתצוגת אמנות עכשווית. בהיותו מבנה תעשייתי רחב היקף, המשתרע על פני 42 אלף מ"ר, תכנון הפרויקט שם דגש מיוחד על שימור ושימוש חוזר – צמצום הריסות למינימום, מזעור פסולת בניין והפחתת זיהום הסביבה. גישה זו אינה רק אמצעי לשימור ההיסטוריה האדריכלית של המקום, אלא גם מהווה נדבך משמעותי ביצירת מרחב תרבותי חדשני ותוסס, המחבר בין עבר, הווה ועתיד.
עבודות השיפוץ יצאו לדרך כבר בשנת 2021, אך למרות ההתקדמות המרשימה, מועד הפתיחה המדויק של המוזיאון טרם נקבע בשל עיכובים בבנייה. התקווה היא שייפתח במהלך השנה הבאה - 2026. תקציב הפרויקט עומד על 185 מיליון אירו במימון של מחוז בריסל. הפרויקט השאפתני, הצפוי להפוך לאבן דרך משמעותית בעולם התרבות האירופי, עתיד לשנות את פניה של סצנת האמנות בבריסל ולהציב אותה במרכז הבמה העולמית.
