בשיתוף יוזמת הביתה
אחרי הטראומה של ה-7 באוקטובר, התרוקנו יישובים שלמים בגליל ובנגב המערבי, רבים דיברו על ביטחון ועל שיקום — אבל יוזמת "הביתה" עשתה מעשה. מדובר בפרויקט חברתי-חינוכי פורץ דרך, השואף להחזיר את התושבים לבתיהם לא בכוח ולא בסיסמאות — אלא דרך חינוך איכותי, חוסן קהילתי והבטחת עתיד טוב יותר לילדים. בשיתוף פעולה עם רשויות מקומיות, משרד החינוך וארגוני חברה אזרחית, מציבה היוזמה מודל חדש: שיקום לא רק של קירות — אלא של שורשים.
"'יוזמת הביתה'" פועלת בגישה אסטרטגית, עם דגש על פיתוח תוכניות חדשניות והשקעה ממוקדת בארגונים מובילים", מסבירה סיגל מורן, מנהלת היוזמה. "העבודה מבוססת על מחקר מעמיק, מעורבות ישירה בשטח ושיתופי פעולה הדוקים עם הרשויות המקומיות, משרדי הממשלה וארגונים חברתיים. מתוך הסתכלות רחבה על המערכת החינוכית, "הביתה" מסייעת ביצירת וביסוס תשתית משמעותיות לשיפור מערכות החינוך והנחת יסודות לצמיחה דמוגרפית בת-קיימא באמצעות 'חינוך שלם'- מודל המגדיר מחדש את תפיסת החינוך: במקום שהמערכת תכתיב את צורכי הילד - צורכי הילד הם אלו
שמעצבים את המערכת, תוך טיפוח תחושת שייכות ואחריות של הילד/ה כלפי סביבתו. קידום מרחבי מצויינות אזוריים המייצרים סביבה שבה כל תלמיד יכול לגלות את כוחותיו ולממש את הפוטנציאל שלו, חיזוק ופיתוח מערכות החינוך החברתיות והקהילתיות וסיוע בגיוס, הכשרה וחיזוק א.נשי חינוך ביישובי העוטף והגליל".
סיגל מורן, מנכ"לית יוזמת הביתהרמי זרנגרמאחורי היוזמה עומד יזהר ערמוני – פילנתרופ ישראלי-אמריקני, שחי בשלושים השנים האחרונות בבוסטון, ארה״ב. ערמוני, שגדל בקיבוץ מלכיה שעל גבול הצפון, עוסק כיום בעולם ההון סיכון. ההשקעה המוכרת ביותר שלו היא בחברת טוויטר – כבר בתחילת דרכה. לאחר תחילת המלחמה, כשהבין שמפוני המלחמה עלולים שלא לשוב ליישוביהם – הן בנגב המערבי והן בגליל – הוא זיהה שחינוך איכותי הוא כלי מרכזי להשבתם, לקידום שגשוג אזורי ולקליטת תושבים חדשים. מתוך ההבנה הזו, שחינוך בונה קהילה — וקהילה מחזירה את החיים הביתה - הוא החליט להקים את יוזמת הביתה – שתתמקד בפיתוח מערכות חינוך פורמליות ובלתי פורמליות באזורים אלו.
שמרית ביינהורן, מנכ״לית "מעוז"״החוסן של החברה הישראלית נבנה מלמטה – בבתי הספר, בקהילות ובשגרה המקומית. הפעולה של 'הביתה', בשותפות עם כל הגורמים הרלוונטיים במרחב, מממשת את הכוח שיש לשותפות בין אנשי חינוך, שלטון מקומי וקהילה ביצירת תחושת שייכות, אמון ותקווה – הערכים שמובילים אותנו בכל העשייה המשופת גם במעוז״, מסבירה שמרית ביינהורן, מנכ״לית מעוז.
פיתוח מרחב מצויינות בחינוך אזורי - נביא את החינוך אלינו בעזרת קרן הביתה
על המשמעות של שיתוף פעולה עם יוזמת הביתה לרשות המקומית מספר ראש מועצת יסוד המעלה תמיר שלום בהתרגשות: "יוזמת הביתה עובדת עם רשויות מקומיות ומסייעת לאזור כולו בגליל באמצעות אשכולות בסיוע בתהליכים הכוללים הכוונה, תקציבים וחיבור בין אנשי מקצוע לשם קידום הפרויקטים לאחר המלחמה. השיבה הביתה והזנקת הגלילי הם חלק ממטרות היוזמה, מתוך אמונה שזה המפתח לצמיחת הצפון והדרום".
לדבריו רשויות הצפון ואשכול גליל מזרחי שואפות לפתח מרחב מצויינות אזורי, שיביא ילדים להצטיין בתחומים שונים. "בעזרת הקרן - במקום ללמוד במרכז, נביא את החינוך אלינו", הוא מסביר. "המלחמה העניקה הזדמנות לשנות מציאות ולמשוך אוכלוסיות נוספות לצפון. פרויקט זה הצליח לגייס שותפים, כולל קרן הביתה, פילנתרופים, האקדמיה (מכללת תל חי), משרד החינוך והמגזר העסקי שרוצים להקים מפעלים ובתי ספר טכנולוגיים. גיוס השותפים נעשה בעיקר בזכות קרן הביתה".
ראש המועצה תמיר שלוםבאדיבות המצולםשלום מספר על התכנון להקים מרכז לפיזיקה אזורי שיקדם לימודי פיזיקה ברמה של 4 ו-5 יחידות. בנוסף יוקם מרכז טכנולוגי שישלב את האקדמיה ואת כל ההיבטים הטכנולוגיים. "המרכז יקדם את בתי הספר למחוננים באזור, כגון בתל חי, באודם ובקצרין, וכן את לימודי הפקולטה לרפואה בצפת", הוא מוסיף. "כמו כן יקודמו לימודי מוזיקה בגליל העליון וספורט. גליליום – מרכז שמקדם לימודי מדעים בשטח והמרכז לפיזיקה עתיד לקום בשנה הבאה. התכנון בעיצומו, ונכון לעכשיו התקבלו 12 מיליון שקלים במסגרת הקול הקורא".
"חינוך לא מתחיל בבוקר ומסתיים בצהריים"
אסנת רון-רסקין, מנהלת אגף החינוך קריית שמונה, מספרת על "מרחב שלם", תכנית שהוכנסה לרשות בשיתוף יוזמת הביתה, במטרה לאפשר לכל ילד למצות את יכולותיו בצורה הטובה ביותר. מודל המרחב השלם לדבריה, מגלם רעיון מרכזי שהחינוך הפורמלי והבלתי פורמלי עובדים יחד. "המודל מתאר תפיסת רצף בחינוך, שבו החינוך לא מתחיל בבוקר ומסתיים בצהריים, אלא מתקיים באופן רציף מהבוקר עד הלילה", היא אומרת. "התלמיד נמצא בתוך מעטפת של כפר שלם שכוללת את כל גורמי החינוך המשתפים פעולה כדי לסייע לו לפתח את יכולותיו במסגרת מערכת החינוך ובתחומים נוספים".
אסנת רון - רסקין יעל אריאלרון-רסקין מוסיפה כי ככל שילדים משתתפים בפעולות בלתי פורמליות, כך הם מפתחים את הכישורים שלהם ומצליחים למצות את הפוטנציאל שלהם. "השתתפות בחוגים ותנועות נוער מסייעת לילדים לפתח כישורי מנהיגות ולאפשר להם לבטא את תחומי העניין שלהם בהם הם חזקים", היא מסבירה. "תהליך העבודה ההוליסטי עם הילדים והנוער כולל את בתי הספר היסודיים. בכל בית ספר שנכלל בתוכנית יהיה מוביל של מרחב שלם שיהיה חלק מהצוות הניהולי של בית הספר. האנשים שמגיעים נבחרים בקפידה ועם ניסיון עשיר במערכת החינוך, בדגש על התחום הבלתי פורמלי".
חשיבה משותפת ושותפות אסטרטגית, המטרה - מצויינות
על תפקידה של מערכת החינוך הממשלתית בשותפות זו, משתפת אורנה שמחון – מנהלת מרחב צפון, משרד החינוך ולדבריה, "הקרן תסייע בהיבטים בלתי פורמליים ובחוסן, תוך שיתוף פעולה עם החלטות הממשלה והעמדת תקציב משותף. השותפויות עוסקות בעיקר בפעילות בלתי פורמלית ביישובים ותמיכה בפעילות נוער בשעות אחר הצהריים לפי בקשות הרשויות".
שמחון מסבירה כי אחד האתגרים הגדולים איתם התמודדו בעקבות הפינוי והמלחמה, "היו בתי הספר למחוננים. ביצענו פעילויות ענפות בשיתוף תל חי, אך עקב המלחמה לא יכולנו להפעיל את התוכניות בשל סגירת המרכז בתל חי. הדבר השפיע גם על תלמידים בגליל מערבי ומזרחי. כאשר תלמידים מתפזרים בכל הארץ נמנעת מהם להגיע לתוכניות מצויינות מרכזיות. כ-16,000 תלמידים התפזרו ברחבי הארץ, בעיקר בתל אביב, אילת וטבריה. הצלחנו לשלב אותם בתוכניות מצויינות במאמץ גדול, אך זה לא כמו בשגרה. כתוצאה מהלחימה נפגע תחום המצויינות ולכן אנו רוצים להשקיע מאמצים אדירים במנועי צמיחה של מצויינות, טכנולוגיה מתקדמת ואקדמיזציה".
אורנה שמחוןראובן קסטרו"בנוסף, קיימנו קמפיין לגיוס צוותים לחינוך בלתי פורמלי במימון משותף עם הממשלה. יצרנו יוזמות חינוכיות בצפון עם תקציבים למנועי צמיחה וחינוך כמו מצוינות טכנולוגית וחדשנות. הקצנו 1.2 מיליון שקלים לקרן הביתה שהוסיפו 1 מיליון שקלים לתמיכה ביוזמות לצמצום פערים וחיזוק הקשר בין התלמיד לקהילה. בתי ספר הוזמנו להגיש יוזמות חינוכיות בתחום החדשנות והטכנולוגיה. כל בית ספר קיבל תקציב של 60 אלף שקלים ליוזמות חדשניות. קרן הביתה תרמה גם לתמיכה בתקציבים ביישובים המפונים".
בשונה מיוזמות אחרות מבהירה שמחון כי, "קרן הביתה פועלת בשיתוף פעולה הדוק יותר עם המדינה ועם גישה פתוחה לבחון אפשרויות שונות. קרנות מסוימות שמות כסף ללא קשר למה השקיעה המדינה, או עובדות ישירות מול רשויות מקומיות כשהן מחפשות את התשואה הטובה ביותר למרכיבי הפרויקט. הקרן הזו משלבת רעיונות ונפש חפצה מהשלב הראשון ועד ביצוע הפרויקט, תוך סינכרון עם הרשויות המקומיות והתאמת התקציבים באמצעות החלטות ממשלה".
החממה - תוכנית המיועדת לאנשי חינוך, טיפול וקהילה
"ב-7 באוקטובר התרחש אובדן משמעותי של חיים ורכוש. חינוך משמש כלי מרכזי לשיקום החבל ולחזרה אליו. אי אפשר להחזיר אחורה את הזמן, ולכן המאבק להחזרת החטופים והתמקדות בסוגיות קהילתיות כמו חינוך הוא חשוב. חינוך מחזק את המועצות והקהילות שלנו בנושאים הקשורים לקהילה, הביחד והעשייה המשותפת הם מקור כוח חשוב. הריפוי המלא יתאפשר רק כאשר כולם יהיו בביתם", כך מספרת הדס גרימברג (35), עו"ס קלינית, שעבדה במשך כעשור בחסות הנוער, ונכנסה לתפקיד הובלת החינוך החברתי של נירים לפני כארבע שנים. כיום גרימברג היא מנהלת תחום ברווחה וקהילה ומנהלת תקומה.
הדס גרימברגאדל רימר"תוכנית החממה מעניקה כוח וכלים להתמודדות אחרי האירועים שביום ה-7 באוקטובר", היא מוסיפה. "התוכנית מספקת סביבה תומכת שמאפשרת להעמיק את השורשים ולחזק את הסיבה למענה אנו פועלים בעבור הילדים והקהילות שלנו. התוכנית מיועדת לאנשי חינוך, טיפול וקהילה. יש סמינרים של למידה וחלוקה לקבוצות שחוקרות נושאים וסוגיות בתחום החינוך בחבל תקומה. המשתתפים עובדים יחד עם אנשי מקצוע בשולחנות עגולים מתוך רצון לבצע שיפור במצב הקיים".
גרימברג מספרת כי, "לאחר האירועים ביום השביעי, קבוצת כיתות י' של נירים יצאה להרכיב צינורות בגידולי השדה כדי לתרום לשיקום האזור. הם עבדו בצאלים כדי לא לישון תחת אש. באמצעות פעולות אלו, הם מסייעים לשיקום הבית דרך חיזוק הדדי לאחר האובדן. וכאן ניתן לראות כיצד ניתן להשתמש בכלים מעולם החינוך יחד עם כלים מעולם הטיפול כדי להצמיח דור חדש".
בשיתוף יוזמת הביתה
פורסם לראשונה: 06:40, 30.04.25
