אלה היו שנה וחצי עמוסות לשחקנית לירית בלבן. חוץ מהדאגות והעצב הלאומי מהמלחמה ותוצאותיה היא ואבי ילדיה, הארט-דירקטור יואב סיני, נפרדו. זמן לא ארוך אחר כך החליטה לעבור מיפו לצפון תל-אביב. "הפרידה הייתה באוויר הרבה זמן מבחינת שנינו", היא אומרת. "ניסינו לעשות כל מה שיכולנו, כולל טיפולים זוגיים, כדי שזה יימשך, עד ההבנה שאין לנו ברירה אלא להיפרד. זה הגיע למקום שאמרתי, עדיף אמא מאושרת מאשר להמשיך ככה. זה קשה גם לילדים וגם לנו. כל זוג שהתגרש מכיר את הקושי הזה".
לא רוצים לפספס אף כתבה? הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
כתבות נוספות רק למנויים:
היה רגע שהרגשת שגילית משהו חדש על עצמך?
"אני חייבת להגיד שגיליתי בעצמי כוחות, ועד היום אני מגלה, כולל זה שרק עכשיו חזרתי מטיול סקי עם שני הבנים שלי. בחיים לא חשבתי שאני אוכל לנסוע לבד עם שניהם, לארגן את כל הטיול, כולל טיסות, מלון וציוד. מבחינתי צלחתי את האוורסט, והיו הרבה פסגות כאלה בדרך, דברים שפחדתי נורא להתמודד איתם לבד והתמודדתי. אף אחד לא יכול לעזור לך בזה. זו רק את עם עצמך. חשוב לי להגיד שאנחנו ביחסים טובים ובשיתוף פעולה. הוא אבא מדהים שבמדהימים. אני הכי מעריכה אותו בעולם. זה לא נגמר מכוער, אבל זה עדיין קשה. היינו יחד 23 שנים, וזה המון".
איך את מתמודדת עם הצד הכלכלי?
"היה לי פחד אימים. מבחינתי, לפתוח חשבון בנק זה כמו לחצות את ההר הכי גבוה, ואני עושה את הדברים האלה לאט-לאט, עם קצת תמיכה מחברים וחברות שעוזרים לי. מכרתי את האוטו, שהיה של שנינו, וקניתי איזו טרנטע מבת דודה שלי בגרוש וחצי. אני מתמודדת עם מלא אתגרים שלא האמנתי שאתמודד איתם, כולל גם דברים רגשיים".
כל זה קורה לה במקביל לעבודתה. בלבן בת ה-53 היא שחקנית תיאטרון, טלוויזה וקולנוע. היא עשתה שורה של תפקידים בהן היא הצליחה לבלוט: "נעמי כפית" ב'הבורר', פזית ב'חברות' וגברת בלום בסדרת הילדים 'כראמל'. היא אף העלתה מופע סטנד-אפ, אבל לא הייתה לה בעיה להמשיך לעבוד ולהופיע למרות הפרידה. "זה קשה, אבל אני עושה את ההפרדה בין החיים לבמה מאז ומתמיד. זאת לא הפעם הראשונה שאני עולה על הבמה וקורים לי דברים קשים, כמו ששיחקתי אחרי שאמא שלי נפטרה".
איך סיפרת על הפרידה למשפחה?
"זה באמת קשה, אבל מספרים. אני גם מאוד אוהבת את המשפחה של יואב. אנחנו בקשר כל הזמן. אני מרגישה שיש לי שם מקום חם ומקבל. אבא שלי מאוד תמך בי. אני חושבת שחלק מהקושי הוא שגם ההורים שלי התגרשו כשהייתי בת ארבע, וגם ההורים של יואב התגרשו בגיל צעיר. לשנינו יש איזה פצע, שמאוד הפחיד אותנו לעשות את הצעד הזה. ילדים של הורים גרושים יודעים את ההשלכות של זה, יודעים את הקושי המכאיב. למרות שהיום מתגרשים על ימין ועל שמאל, עדיין כל משפחה עוברת את זה עם כל הקושי".
את זוכרת איך הרגשת כשההורים שלך התגרשו?
"אמא שלי, שהייתה אישה מדהימה, הייתה שבורה מהגירושים מאבא שלי בצורה מאוד קיצונית. אני זוכרת את עצמי דואגת לה, מגוננת עליה כמו אמא. היא הייתה דיכאונית והתמודדה עם הרבה דברים לא פשוטים בחיים. היא הייתה מאוד שברירית, ועברה גם דברים קשים בחייה עוד לפני הגירושים. לקח לה המון שנים להתאושש מזה. אבא שלי היה יותר חזק. אני חושבת שאם ההורים חזקים, אז גם הילדים מקבלים את זה הרבה יותר קל".
דיברת איתם על זה?
"בהחלט. עם אמא שלי דיברתי הרבה כשחלתה, לפני שנפטרה. אלו היו שעות של חסד. גם עם אבא שלי שוחחתי. היה לו קשה עם הדיכאון של אמא שלי והיה לו גם קשה לעזוב".
קל להיות לבד בגיל 53?
"יש לי זוגיות כבר כמעט שנה, והוא לא מעולם התיאטרון. זה גם נפל עליי באופן לא צפוי. הוא בחור מקסים, צעיר ממני בארבע שנים וטוב לי".
טוב לה לקבל גם אהבה מסביבה. בית הקפה בצפון תל-אביב שאליו היא מגיעה לראיון הפך למועדון המעריצים של גברת בלום. מדי כמה דקות ניגשו לשולחן ילדים או הוריהם וביקשו לעשות איתה סלפי. הסדרה 'כראמל' הפכה להיות להיט משוגע. היא גם זכתה בפרסי האקדמיה, והגיעה ליותר מ-100 מיליון צפיות בכל פלטפורמות השידור. בלבן ממשיכה לגלם את הדמות המפחידה אבל האהובה גם בעונה הרביעית המשודרת בימים ראשון עד רביעי, בכאן חינוכית ובכאן BOX. "אני זוכרת שרועי שגב (במאי הסדרה, שאף משחק בה) אמר לי אחרי הצילומים, 'תקשיבי, עד היום קראו לך ברחוב 'נעמי כפית', בגלל הבת המטורללת של משה איבגי ב'הבורר', מהיום הולכים לקרוא לך 'גברת בלום'. מה שמדהים הוא שהורים רואים את הסדרה ביחד עם הילדים והם מטורפים עליה. זאת באמת מתנה משמיים, כי לא כל יום יוצא לך לשחק בתפקיד כזה".
אילו תגובות את מקבלת?
"כשהייתי עם הילדים בחופשת סקי בחו"ל, עם הקסדה והמחליקיים, אנשים עצרו אותי, 'גברת בלום, גברת בלום'. בקשות לסרטונים אני מקבלת על בסיס יומי. אני מתנצלת שאני לא מספיקה לשלוח לכולם. אני פשוט לא תמיד עומדת במבול הבקשות".
אוכלוסייה מסוימת באה לראות אותי בסטנד-אפ ומצפה לראות את "נעמי כפית", אבל זה ממש לא. כשהנושא רק עלה לי בראש, נפגשתי עם רשף לוי, אבל רשף אמר לי, 'אני ממליץ לך, תעזבי. תהיי את', והוא צדק. רועי שגב, במאי 'כראמל' אמר לי אחרי הצילומים, 'תקשיבי, מהיום הולכים לקרוא לך 'גברת בלום'"
למה כל כך אוהבים את גברת בלום?
"גברת בלום רעה ומפחידה, אבל גם מצחיקה וסתומה. יש בה משהו אנושי. אני חושב שכשחקנית יש בי משהו שמעז ללכת עם התפקידים עד הסוף".
בלבן גם לא חוששת להביע את דעותיה הפוליטיות עד הסוף. היא עשתה את זה גם בתקופת המהפכה המשפטית, כשאמרה שעוד יהיה כאן יותר גרוע מאשר בהונגריה, וגם עכשיו. "השתדלתי מאוד להפגין מתי שיכולתי", היא אומרת. "אני חושבת שחייבים לצאת לרחובות. אנחנו, כמדינה, הולכים למקום קשה מאוד. אני בחרדה נוראית. זאת לא רק המלחמה, המדינה הולכת לדיקטטורה".
מה הפתרון בעינייך?
"צריך להחליף את הממשלה. אבא שלי ואשתו הולכים להפגין בחיפה כל שבת. לא מפספסים, ואני מעריצה אותם על זה. מה שקורה פה מזעזע, ואנשים עדיין תומכים בהמשך המלחמה. תחזירו את החטופים ואחרי זה תעשו מה שאתם רוצים. כל בן אדם יודע שאם הילד שלו יהיה חטוף, ביבי לא ידאג לו. ביבי הפקיר את החטופים".
איפה היית ב-7 באוקטובר?
"הייתי בבית ולא האמנתי שזה קורה. מיד אחרי זה נסענו כל הצוות של 'כראמל' לכל מקום לשמח את ילדי המפונים. הופענו בבתי מלון באילת, בים המלח, ועשינו הפעלות לילדים. לפחות הרגשתי שאני עושה משהו טוב. לפני כמה ימים, כשחזרתי מההצגה, ראיתי בטלוויזיה ראיון עם יונתן שימריז. הוא איש חכם, אמיץ. האנשים האלה צריכים להיות ההנהגה הבאה שלנו. השנים האלה של ביבי עשו בנו שמות, וכל מה שקורה עכשיו ביהודה ושומרון זה דיל של בן גביר לעודד את המצב. זה מזעזע בפני עצמו. אתם לא יכולים להילחם כל עוד יש חטופים. אני משתגעת שאנשים לא רואים את זה ככה".
3 צפייה בגלריה
לירית בלבן. "אני בחרדה נוראית. זאת לא רק המלחמה, המדינה הולכת לדיקטטורה"
(צילום: אלון שפרנסקי)
איך הילדים שלך מתמודדים עם המצב?
"אדם וגילי די מעורבים במה שקורה. הם גדלו ביפו, ויש איזה סף חרדה שאני מרגישה שעלה אצלם בתקופה האחרונה. גילי, הבן הקטן שלי, סיפר לי חלומות שהוא חולם, וברור לי שיש להם קשר ישיר למלחמה. אנחנו חיים במציאות איומה ונוראית. איך ממשיכים לחיות כשנחטפים לך אנשים ונהרגים? מצד שני, החיים חזקים. גם בשואה אנשים איבדו משפחות והקימו משפחות חדשות עם כל הכאב והצער. אני מקווה שהם יתאוששו מזה".
דואגת מהיום שילכו לצבא?
"אדם עכשיו בן 18 והולך עוד מעט לצבא. הוא מכוון רק לסיירות וליחידות מובחרות, ואני היסטרית מזה. אני בהיסטריה מזה מהרגע שהוא נולד. יש מצב שאולי הוא יעשה שנת שירות או מכינה שהוא גם מאוד רוצה לעשות, ואז ידחה את זה בעוד שנה. מבחינתי זה טוב. כל עוד אנחנו בעזה ובלבנון, בוא נדחה את זה קצת. מהרגע שהוא נולד הייתי במחשבה שאני אצטרך להקריב אותו לצבא. אם אני מסתכלת על זה מהצד, זה נשמע לי מטורף לחלוטין. באיזה עולם אמא צריכה להקריב את הבן שלה? הוא ממש מורעל ורוצה לתרום כמה שהוא יכול. הוא עושה כושר קרבי שלוש פעמים בשבוע, המלחמה הזאת גרמה לו להרגיש שהוא צריך לתרום יותר למדינה".
בלבן, בוגרת הסטודיו למשחק של ניסן נתיב, ששיחקה בהצלחה ברוב התיאטראות בארץ, משחקת בשנים האחרונות בתיאטרון בית ליסין. בשנה האחרונה היא משחקת בהצגה 'החופש של ג'קי', שכתבה חנית גולי, אסירה משוחררת שחולמת להצליח ככוכבת סטנד-אפ ומגלה שהכלא יכול להיות לפעמים נוח הרבה יותר. בכלא היא הצליחה להצחיק את חברותיה האסירות, אבל בחוץ היא מגלה שלא מחכה לה אף אחד. גם לא הגבר שהיה אמור לחכות לשחרורה. "אני מאוד אוהבת את ההצגה, ולשמחתי גם הקהל", היא אומרת. "עידו במאי מוכשר מאוד, וגם הקאסט הוא תענוג". בתיאטרון הארצי בלבן מככבת בקומדיה 'בעלה של אישתי', לצד דב נבון וגיא לואל, ומריצה יחד עם יעל בר זוהר, מיקי קם ולינוי אשרם ערב לכבוד יום האישה, שבו היא מעלה בין השאר קטעים ממופע הסטנד-אפ שלה. "אני מגלה עכשיו יותר ויותר את הנושא הזה של נשים חזקות, במיוחד אחרי שהתגרשתי, וכמובן גם בתקופת המלחמה. אני מעריצה נשים כמו עינב צנגאוקר".
אבל החוויה הזכורה לבלבן ביותר בחודשים האחרונים היא ההשתתפות בפסטיגל בפעם הראשונה בחייה. "זה היה אחד הדברים הכי מטורפים ולא קלים שעשיתי בחיים שלי", היא אומרת. "ידעתי שזה יגבה מהילדים שלי מחיר. קודם כל נעלמתי מהבית לחודשיים וחצי, וזה לא צחוק. צילמתי להם סרטונים של מכונת הכביסה. שני בנים שרגילים שאמא שלהם עושה הכל בבית, פתאום עשו את זה לבד ובהצלחה גדולה. אוכל הכנתי להם הרבה מראש והקפאתי. הם גם פה ושם הזמינו בוולט, כמו כולם".
ואיך היה לך?
"לי זה היה הכי קשה - שתי הצגות ביום, בחנוכה ארבע הצגות, כשכל הצגה נמשכת שעתיים ורבע. חוויה מאוד קשה פיזית. להופיע מול 9,000 איש בכל הצגה, זה מטורף. עדיין לא התאוששתי מהחוויה הזאת. הרגשתי כמו בטירונות. כל הגוף כאב לי".
בקרוב מאוד תחזור בלבן למופע הסטנד-אפ שלה 'יאללה בלבן'. "הסטנד-אפ הוא מאוד אישי לכן גם הגירושים יוזכרו בו. אוכלוסייה מסוימת באה לראות אותי בסטנד-אפ ומצפה לראות את "נעמי כפית", אבל זה ממש לא. כשהנושא רק עלה לי בראש, נפגשתי עם רשף לוי, אבל רשף אמר לי, 'אני ממליץ לך, תעזבי. תהיי את', והוא צדק".
אין לבלבן שום כוונה להוריד הילוך בשנים הקרובות. "עם הסטנד-אפ אני עדיין מרגישה שאני בתחילת הדרך", היא אומרת. "ליטל שוורץ אמרה לי, 'רק אחרי עשר שנים שעשיתי סטנד-אפ, התחלתי להרגיש שאני שמה זין, שאני יכולה לעלות על הבמה בלי לשלשל לפני זה'. אז יש לי עוד דרך ללכת. יש לי גם חלום שחשוב לי להגשים - לעשות סרט על החיים של אמא שלי, שעברה התעללות בתוך המשפחה. עם כל מה שקורה היום, זה אך טבעי לספר את הסיפור הזה".
פורסם לראשונה: 00:00, 28.02.25
