זו לא תופעה חדשה, אלא גל נוסף: תושבי בת ים סובלים כבר כמה שנים מחולדות שמתרוצצות בכמה מקומות ברחבי העיר, ואף נכנסות לעתים לבתים - כמו בסרטון ויראלי שצולם בימים האחרונים. בעוד שבזמן עבודות הקמת הרכבת הקלה חוותה העיר מכה שכזו, כעת אחת הסיבות להימצאותן של החולדות היא ככל הנראה מקורות מזון שמושכים את המכרסמים. מדובר בתופעה שממנה סבלו בשנים האחרונות גם בבני ברק, רמת גן ותל אביב.
תיעוד כניסת חולדות לתוך דירה בבת ים
לאחרונה, תועדו מספר חולדות שטיפסו ונכנסו בזו אחר זו דרך חלון הבית של אחת מתושבות העיר. "מדובר במקרה חריג ומורכב של אישה המוכרת לשירותי הרווחה, שגידלה את המכרסמים בביתה. מטעמי צנעת הפרט איננו יכולים להרחיב על מצבה הרפואי של האישה ועל הגורמים שהביאו אותה לגדל מכרסמים בביתה, אך נציין כי כיום היא מקבלת את הטיפול המתאים במסגרת רפואית מוסמכת", נמסר מעיריית בת ים.
עוד נמסר כי "עם היוודע המקרה, נעשו ניסיונות חוזרים להציע סיוע לדיירת, אך מפני שמדובר בנכס פרטי, סמכויות המדינה לפעול בו מוגבלות ודורשות אישור שיפוטי מתאים. בהמשך, לאחר קבלת האישורים המשפטיים הנדרשים, הדירה נוקתה באופן יסודי, הונחו מלכודות ובוצעו פעולות הדברה וריסוס בשטח הדירה ובאזור כולו".
מהמשרד להגנת הסביבה נמסר בתגובה כי "ככלל, האחריות והסמכות לטיפול ומניעת מפגעים תברואיים במרחב הציבורי, לרבות טיפול במזיקים דוגמת חולדות, נתונות בידי הרשות המקומית. בעקבות פרסום סרטון ברשתות החברתיות המתעד חדירת חולדות לחלון דירה בבת ים, זיהה מחוז תל אביב של המשרד את המפגע והחל לפעול מיד. ביום 29 באפריל 2025 פנה נציג המשרד לעיריית בת ים והעביר את המידע לגורמים המקצועיים, ובהם האחראי על תחום ההדברה בעירייה. בנוסף, ערך נציג המחוז ביקור במקום, במסגרתו עלה כי העירייה נקטה פעולות מיידיות: הונחו אמצעי הדברה ונמסר כי נבחנת גם התערבות בנושא הרווחתי. מחוז תל אביב במשרד להגנת הסביבה נמצא בקשר שוטף עם גורמי המקצוע בעירייה ונכון לסייע ככל שיידרש".
שני סוגי חולדות נפוצים בבת ים: חולדה מצויה (Rattus rattus) שנחשבת לסתגלנית ומשגשגת בערים ובמשכנות האדם, וחולדת החוף (Rattus norvegicus), שנחשבת למין הנפוץ והמוכר ביותר מסוגה. תושבי העיר מדווחים על חולדות בפחי אשפה, ברחובות מרכזיים כמו עוזיאל, פרלשטיין ודניאל, ואף בסמוך למבני ציבוריים.
עיריית בת ים טוענת כי מתבצע טיפול מניעתי ושוטף, אך התושבים אינם שבעי רצון בכללותם, שכן יש החוששים לגשת אל פחי האשפה. "הן חיות על פחי האשפה ובתוכן, זה רק עניין של זמן עד שהן יגיעו לבתים שלנו וינשכו", התריעו תושבי מרכז העיר ביולי אשתקד. למרות זאת, בעירייה מדגישים כי בשנים האחרונות פחתו הפניות בנושא ב-75%. "חשוב לציין שהעיר נמצאת בפיתוח תשתיות ועבודות - מה שעלול להוביל להופעת החולדות, כפי שקורה בכל גוש דן (כמו בתל אביב, חולון ושאר הערים הגדולות)", אמרו בעירייה.
"בבת ים יש יותר חולדות מתושבים", "בבת ים יש יותר חולדות מתושבים", "התברואה בבת ים היא כישלון מוחלט" הן חלק מתגובות התושבים בפורום תושבי בת ים בפייסבוק, בעוד שיש גם כאלה שקוראים להימנע מפגיעה בחולדות, שכן מדובר בסופו של דבר בבעל חיים. "למרות שהחולדות מפחידות, אני משווה אותן לסנאים בארה"ב. אם נחשוב עליהן כך אולי יהיה לנו קל יותר איתן", אמרה אחת התושבות שחברות בפורום. גם כמה כתבות באתר mynet בחודשים האחרונים עסקו בחולדות הנמצאות בעיר.
חולדה ניזונה מפסולת שהושלכה בבת ים
(לפי סעיף 27 א')
כמו כן, מהשיח הער בין תושבי העיר בפורומים שברשתות החברתיות, עולה כי אין תמימות דעים לגבי הגורם שמושך את החולדות לעיר. "מדובר בעוד חיה שהיא חלק בלתי נפרד מהמרקם העירוני. אם התושבים לא ילכלכו וישאירו זבל, יראו פחות ופחות חולדות", אמרה אחת מהתושבות - תגובה שזכתה למענה מתושב אחר, שטען כי "תמ"א 38 והפינוי בינוי מוציאים את החולדות מתחת לאדמה אל הרחובות".
אם לא די בכך, הרי שחולדות עלולות להעביר מחלות שונות לבני אדם ולחיות מחמד, שלא לדבר על הבהלה הגוברת, שכן נוכחות חולדות במרחב הציבורי ובסביבת המגורים פוגעת בתחושת הביטחון והנוחות של התושבים. בנוסף, חולדות עלולות לכרסם כבלי חשמל, צנרת ופריטים נוספים, ולגרום לנזקים כלכליים. בכל אופן, נראה כי כדי לטפל ביעילות בתופעת החולדות, נדרש שיתוף פעולה בין העירייה לתושבים.
העירייה מצידה אמונה על הגברת מאמצי ההדברה והתחזוקה, בעוד שעל התושבים חלה החובה להקפיד על כללי היגיינה וסילוק פסולת. בהקשר זה, נמסרו מספר הנחיות מטעם המשרד להגנת הסביבה, בין היתר לסלק גרוטאות מהחצרות ולהימנע מהשלכת פסולת מזון שלא בפחים סגורים, ולוודא שלא נשארות שאריות ועודפי מזון בפינות האכלה לחתולים.
"עם הכניסה לעונת הקיץ והגברת השימוש במזגנים יש לדאוג למנוע היווצרות של שלוליות מים כתוצאה ממי הניקוז מאחר ואלו מהווים מקור מים לחולדות. מסביבם מתפתחת לא אחת צמחייה המשמשת מחסה ומזון לחולדות הפוגע במאמצי ההדברה. בנוסף, מערכת הביוב משמשת גם היא כבית גידול לחולדות לכן, תאגידי המים נדרשים לקיים ניטור שוטף של תשתיות הביוב, לאתר כשלים ולבצע הדברה מבוקרת בהתאם. ליקויים באטימות המערכת עלולים לאפשר לחולדות לצאת ממנה ולחדור למרחבים עירוניים. במקרה של מפגעים תברואיים, המשרד ממליץ לתושבים לפנות ראשית למוקד 107 של העירייה. נדגיש כי ככל שהרשות המקומית אינה מבצעת את תפקידיה כנדרש, המשרד מפעיל סמכויות חוקיות הנתונות בידיו בהתאם לפקודת בריאות העם ומוציא צווים לעירייה המורים לה לבצע הפעולות הנדרשות וכן יכול לשקול גם בנקיטה של הליכי אכיפה", כך ממליצים במשרד להגנת הסביבה.
בכתבה זו שולבו סרטונים ותמונות מהרשתות החברתיות בשימוש לפי סעיף 27א לחוק זכויות יוצרים. אם ידוע לכם מי צילם אותם - שלחו לנו במייל אדום
