במשך מאות שנים, תרבויות רבות ברחבי העולם חנטו את מתיהן, לעתים קרובות מסיבות דתיות. בהתאם לכך, שיטות החניטה היו שונות זו מזו, אך לא כולן נחקרו באותה מידה. כעת, שיטת חניטה שלא תועדה בעבר נחשפה על ידי צוות חוקרים בינלאומי, שניתח מומיה מכפר אוסטרי קטן, הסמוך לנהר הדנובה.
3 צפייה בגלריה


גופת הכומר האוסטרי, שהתגלה בקריפטה של כנסיית סנט תומאס אם בלאשנשטיין באוסטריה
(צילום: Andreas Nerlich)
החוקרים סיפקו תובנות לגבי טכניקות חניטה פחות מוכרות, שאפשרו להם לזהות את הגופה. "המומיה, שנשמרה בצורה יוצאת דופן בקריפטה של כנסייה במחוז פרג (Perg) באוסטריה עילית (מדינה בצפון אוסטריה), היא גופתו של כומר קהילתי מקומי, פרנץ קסבר סידלר פון רוזנג, שמת בשנת 1746", אמר ד"ר אנדראס נרליך, פתולוג בעל התמחות בחקר מומיות מאוניברסיטת לודוויג מקסימיליאן במינכן, שנמנה על צוות המחקר אשר פורסם בכתב העת Frontiers in Medicine. "חקירתנו גילתה כי מצב השימור המצוין נובע מסוג חריג של חניטה, שהושג על ידי מילוי הבטן בשבבי עץ, זרדים ובד, והוספת כלוריד האבץ לייבוש פנימי, זאת בשונה משיטות מוכרות יותר בהן הגוף נפתח".
הצוות ערך ניתוחים מקיפים, כולל סריקת CT, נתיחה שלאחר המוות ותיארוך פחמן רדיואקטיבי. פלג גופה העליון של המומיה היה שלם לחלוטין, בעוד שהגפיים התחתונות והראש התאפיינו בריקבון שלאחר המוות. עם פתיחת הגופה, זיהה הצוות שבבי עץ מאשוח ואשוחית, שברי ענפים, וכן בדים שונים, כולל פשתן, קנבוס ופשתן - חומרים שהיו זמינים באותה העת ובאותו אזור.
3 צפייה בגלריה


גופת הכומר האוסטרי, משני צידיה, התגלה בקריפטה של כנסיית סנט תומאס אם בלאשנשטיין באוסטריה
(צילום: Andreas Nerlich)
החוקרים מאמינים שתערובת החומרים הזו היא ששמרה על המומיה במצב כה טוב. בנוסף לכך, החוקרים מצאו בתוך המומיה גם חרוז זכוכית קטן, מחורר בשני קצותיו. "ברור ששבבי העץ, הזרדים והבד היבש ספגו חלק ניכר מהנוזלים בתוך חלל הבטן", אמר ד"ר נרליך, שציין בדבריו כי גם לכלוריד האבץ הייתה השפעה ניכרת בשל אפקט הייבוש החזק שלו.
הניתוח המעמיק של החוקרים חשף כי הכומר היה בן 45-34 במותו. בנוסף, סברו החוקרים כי הנחנט ניזון בחייו מתזונה איכותית, המבוססת על דגנים ממרכז אירופה, מוצרים מן החי ואולי גם דגים מפנים הארץ. לקראת סוף חייו, ייתכן שחווה מחסור במזון, ככל הנראה עקב מלחמת הירושה האוסטרית. מדובר במלחמה שבה היו מעורבים כמעט כל הצבאות באירופה, שהתרחשה בין השנים 1740-1748 בין אוסטריה ופרוסיה, לאחר שמלך פרוסיה, פרידריך השני, כבש את שלזיה מידי אוסטריה במחאה על כך שמריה תרזה ירשה את אביה משושלת הבסבורג בתור קיסרית האימפריה הרומית הקדושה.
3 צפייה בגלריה


אחד משבבי העץ (משמאל), הזרדים (באמצע) והבדים (מימין) שהוצאו מגופתו החנוטה של הכומר האוסטרי פרנץ קסבר סידלר פון רוזנג
(צילום: Andreas Nerlich)
החוקרים זיהו בנוסף כי מדובר באדם שכמעט שלא קיים פעילות גופנית מאומצת (בהתאם לאורח חייו של כומר), אך עישן בכבדות ואף לקה בשחפת ריאות לקראת סוף חייו. מכיוון שרוב האנשים באותה תקופה לא עברו חניטה, עדיין לא ברור מדוע הכומר האוסטרי הספציפי הזה זכה לטיפול הייחודי.
"יש לנו כמה ראיות כתובות לכך שגופות 'הוכנו' להובלה או להנחת המתים בצורה מוארכת - אם כי אף דיווח לא מספק תיאור מדויק לכך", סיכם ד"ר נרליך. "על כן, ייתכן שהתכנון המקורי היה להעביר את הכומר למנזר ביתו, דבר שייתכן ונכשל מסיבות לא ידועות".