סגן ח', קצין הנדסה קרבית ממושב טירת יהודה, השתחרר לפני יום העצמאות מבית החולים סורוקה מקבוצת כללית, שנה וחמישה חודשים אחרי שנפצע קשה בעזה. השבוע הגיע לביקורת אחרונה ולפרידה מרגשת מהצוות הרפואי. "זה עוד צעד בחזרה לחיים", אמר בשיחה עם ynet ו"ידיעות אחרונות".
ח', שיחגוג בחודש הבא 25, נפצע בהיתקלות עם מחבלים בבית לאהיה בדצמבר 2023. "במהלך התקפה, ירו עליי טיל RPG שחדר את ה-D-9 שהייתי בו", הוא משחזר. "הטיל עצמו עבר לי בשתי הרגליים, ברך שמאל וירך ימין, ונפצעתי גם מרסיסים ביד שמאל ובחזה". הוא הוגדר בשטח קטוע שתי רגליים. "זה היה ברמה שכשהוציאו אותי מה-D-9 אמרתי לחבר שלי 'אל תשכח את הרגליים שלי'. רגל ימין שלי נקטעה כמעט לגמרי. ברגל שמאל הטיל עבר בתוך הברך, כך שכל עצם הפיקה חסרה לגמרי, וגם חלק מעצם הירך".
4 צפייה בגלריה
"אני כבר מתנהל רוב היום עם הליכון או קביים, שזה צעד משמעותי לגמרי, אני הרבה יותר עצמאי"
(צילום: הרצל יוסף)
ח' פונה לסורוקה, שם עבר ניתוח מורכב שנמשך 11 שעות. בסיומו בישרו הרופאים להוריו שהצליחו לחבר את הרגליים מחדש. "הרופאים קיבלו החלטה בחדר ניתוח שנלחמים לי על הרגליים, וברוך השם בזכותם יש לי רגליים", הוא אומר. עד היום עבר 18 ניתוחים. "בגוף של בן אדם יש בין 11 ל-12 מנות דם, עד עכשיו קיבלתי 41 מנות דם. אני צוחק שאפשר לתרום דם כל שלושה חודשים, אז כנראה שכל החיים אצטרך להחזיר את מנות הדם האלה".
סגן ח': "הרופאים והמטפלים הם צוות מדהים, שעטף אותי לאורך כל הדרך. הם באמת פשוטו כמשמעו הצילו לי את החיים, ועד היום הם ממשיכים ונלחמים"
ד"ר יותם היינמן, מנהל שירות לטראומה אורתופדית מורכבת במרכז הרפואי סורוקה, מקבוצת כללית, שליווה את ח' מהרגע הראשון מספר: "הוא הגיע אלינו כשהוא פצוע קשה מאוד בשלוש גפיים, שתי הרגליים ומרפק שמאל, כשברגל ימין נרשמה הפציעה הקשה ביותר. התחלנו בטיפול מציל חיים, טיפול ראשוני בפצעים, ומשם, לאט-לאט, עקב בצד אגודל, התקדמנו קדימה".
הצוות נלחם להציל את הרגל
לדבריו, הצוות ניהל "מלחמה קשה וארוכה" כדי להציל את רגל ימין, הן בשל מורכבות הפגיעה, שכללה חסר עצם משמעותי, והן בשל האתגר בכיסוי השריר והעור. "היום הוא הולך על הרגל הזו, היא טובה, והיא תהיה טובה יותר. אני מאוד שמח על התוצאה שהגענו אליה". למרות ההתקדמות, ד"ר היינמן מדגיש שהשיקום טרם הסתיים. "יש עוד עבודה כדי שח' יוכל ליהנות יותר מהרגליים שלו ולתפקד איתן בצורה מיטבית".
מאז פרוץ מלחמת חרבות ברזל, טיפל ד"ר היינמן במאות לוחמים פצועים. "המלחמה הזו הייתה משמעותית מאוד מבחינת הלוחמים והפציעות הקשות שהם התמודדו איתן. היה לי חשוב לתת להם כל מה שאפשר. ח' עבר תהליך שיקום ארוך ומורכב, הוא מצד אחד עקשן, ומצד שני אמיץ ולוחם. תהליך השיקום לא קל, יש בו הרבה עליות וירידות, אבל הוא נלחם לאורך כל הדרך".
4 צפייה בגלריה
"תוצאה מעוררת השראה". ח' ולשמאלו, מנהל השיקום בסורוקה, ד"ר יולי טרגר
(צילום: הרצל יוסף)
מנהל מחלקת השיקום בסורוקה, ד"ר יולי טרגר, מוסיף כי צוות רחב, שכולל רופאי שיקום, פיזיותרפיסטים, מרפאות בעיסוק, עובדות סוציאליות, פסיכולוגים ואחיות, פעל להשיב לח' את היכולת לעמוד ולתפקד. "הם ליוו אותו במקצועיות, במסירות ובאמונה ביכולתו. בזכות שילוב ייחודי של התמדה אישית, עוצמות נפש ומעטפת טיפולית רחבה, ולאחר ניתוחים מורכבים להצלת רגלו, הצליח ח' להשיג תוצאה מעוררת השראה - לחזור לעמוד על רגליו ולפתוח פרק חדש בחייו".
אחרי תקופה ארוכה בכיסא גלגלים, שבמהלכה גם קיבל אות הצטיינות בבית הנשיא, החל ח' לפני ארבעה חודשים לצעוד שוב על רגליו. "אני כבר מתנהל רוב היום עם הליכון או קביים, שזה צעד משמעותי לגמרי, אני הרבה יותר עצמאי", הוא מספר בהתרגשות. "אני גם מתחיל עכשיו תהליך של התאמת רכב כדי שאוכל לנהוג עם הידיים, שזה עוד צעד חשוב".
השבוע, כאמור, הגיע ח' להיפרד מהצוות הרפואי בסורוקה. "הרופאים והמטפלים הם צוות מדהים, שעטף אותי לאורך כל הדרך. הם באמת פשוטו כמשמעו הצילו לי את החיים, ועד היום הם ממשיכים ונלחמים". ח' ימשיך כעת את תהליך השיקום במרכז לוינשטיין ברעננה, והוא צפוי לעבור עוד כמה ניתוחים ברגליו בהמשך.
"הדבר הכי קשה זה חוסר האונים"
תקופת האשפוז והשיקום, הוא מודה, לא הייתה פשוטה. "בסוף אתה בחור בשיא החיים שלך, קצין שרגיל לנהל הכול ולהיות אחראי להכול, ופתאום אתה מוצא עצמך שוכב במיטה בלי יכולת לזוז. בחצי שנה הראשונה בקושי יכולתי לקום מהמיטה לכיסא גלגלים. הדבר הכי קשה זה חוסר האונים, שאתה צריך שיביאו לך הכול, שאתה לא מגיע להכול".
סגן ח': "אני לא רואה את עצמי גיבור. אני חושב שהגיבורים האמיתיים זה מי שהמשיכו להילחם חודשים אחר כך ובמשך השנה וחצי האחרונות, והמילואימניקים שעוזבים הכול בכל פעם"
ולמרות זאת, השיקום לא עצר את ח'. בנובמבר האחרון החל לימודי תואר ראשון בחינוך במכללת אורות ישראל שברחובות. "במכללה מבינים את המצב שלי, מתחשבים בי עד כמה שאפשר ועוטפים אותי בצורה מדהימה", הוא מספר. ולא רק בלימודים. לפני כמה חודשים גם מצא אהבה חדשה. "כשקיבלתי אישור מהרופאים ללכת פעם ראשונה על הרגליים, חבר שלי צילם אותי מבלי ידיעתי", מספר ח'.
הסרטון הופץ ברשתות החברתיות והפך ויראלי. "עוד משהו שלא הרבה אנשים ראו, זה שהוא כתב למטה שמי שמעוניינת, אני פנוי. הוא לא אמר לי את זה. מישהי פנתה, היה לה אומץ והיא פנתה אליו, ומאז אנחנו ביחד".
"אני מאמין שלהיפצע בסוף זה לא הישג", מסכם ח'. "אני לא רואה את עצמי גיבור. אני חושב שהגיבורים האמיתיים זה מי שהמשיכו להילחם חודשים אחר כך ובמשך השנה וחצי האחרונות, והמילואימניקים שעוזבים הכול בכל פעם. אחי הגדול סיים לפני פחות מחודש סבב מילואים רביעי או חמישי. לנו הפצועים יש מספיק אנשים שדואגים לנו, אבל בסוף להיות מילואימניק שעוזב את העסק ועושה 400 ימי מילואים, אלה האנשים שצריך להגיד להם תודה".
ויש לו גם ברכה ליום ההולדת ה-77 למדינת ישראל: "אני מאחל לעם ישראל שנצליח לראות מעבר לכל הפילוג. בתור חייל וגם בתור פצוע אתה מבין כמה חשוב שנהיה מאוחדים. בתור פצוע אתה פוגש את עם ישראל מכל המקומות, וזו באמת הירתמות מדהימה, שמזכירה כמה חשובה האחדות הזו".
