בשנת 2018 אובחן אחד ממטופליי עם סרטן ריאה גרורתי מפושט. משך החיים הממוצע במחלה זו, מרגע האבחנה ועד לסוף החיים, עמד באותו זמן על חודשים ספורים בלבד, והחולה החל בסדרת טיפולים אימונותרפיים אינטנסיביים. מדובר בטיפול תוך-ורידי הניתן פעם בשלושה שבועות. לאחר שנתיים הצליח לסיים את הטיפול בהצלחה.
כיום, בשנת 2025, אין בגופו עדות למחלה והוא חי חיים מלאים ובריאים. סיפורו מהווה השראה לכל מי שמתמודד עם מחלה קשה ומדגיש את החשיבות של התמדה, תקווה וטיפול רפואי מתקדם. התרחיש האופטימי של המטופל הזה אינו מייצג את כולם, אך הוא מסמן מגמה היסטורית בכל הנוגע לטיפול במחלת הסרטן ומשקף את שינוי הנרטיב שלה בשנים האחרונות.
3 צפייה בגלריה


טיפול אימונותרפי תוך-ורידי שניתן אחת לשלושה שבועות – נקודת מפנה במאבק בסרטן ריאה גרורתי
(צילום: Shutterstock)
התקווה מגיעה לחולים
השינוי הזה התרחש בזכות תרופות חדשות ממשפחת האימונותרפיה אשר פועלות בצורה שונה מכל מה שהכרנו עד היום. התרופות מאפשרות לגוף עצמו, למערכת החיסון שלנו, לתקוף את הגידול הסרטני. זהו שינוי חסר תקדים בתפיסה ובגישה למחלה קשה זו, להתמודדות האישית ולהצלחות של החולים במלחמה בסרטן.
עדות משמעותית לשינוי התקבלה בשבועות האחרונים. לראשונה החליט האיגוד האירופי לרפואה אונקולוגית, ESMO, מהגופים המוערכים והמוכרים בעולם הרפואי, להעניק דירוג חדש לתרופות אימונותרפיות בגידולים סרטניים בשלבים מאוחרים יותר.

ההחלטה החדשה היא להעניק את הדירוג "פוטנציאל ריפוי (דירוג A)" לתרופה ממשפחת האימונותרפיות. הדירוג החדש מבטא אף הוא את התפיסה שאם תרופה מאפשרת לגוף לתקוף את הגידול הסרטני אז התוצאה יכולה להיחשב כריפוי מלא ולא רק כהארכת חיים. זאת בהשוואה לתרופות כימותרפיות, למשל, שלא נחשבות במצבים אלו כתרופות שמשיגות ריפוי, אלא הארכת חיים. לכן, שימוש בתרופה אימונותרפית שניתנת לחולי סרטן ריאה וסרטן שלפוחית השתן הוא בעל פוטנציאל ריפוי.
הכוונה היא לגידולים מסוג זה שכאשר הם שלחו גרורות, הם נחשבו בעבר לכאלו שאינם ניתנים לריפוי. משמעות ההחלטה של ESMO היא שהאיגוד, כגוף מקצועי של רופאים, מכיר ביכולת של טיפולים חדשניים, ובפרט טיפולים אימונותרפיים להביא לריפוי מלא. האיגוד גם מכיר בכך שהניסיון עם הטיפולים הללו הוא רב, וכך גם הידע שנצבר באשר ליעילותם. המשמעות היא שאנחנו עומדים בפתחו של שינוי פני הטיפול בסרטן כפי שאנחנו מכירים אותו כיום.
3 צפייה בגלריה


המערכת החיסונית יוצאת לקרב – כך פועלות התרופות האימונותרפיות החדשות. בתמונה: תאי דם לבנים תוקפים תא סרטני, אילוסטרציה
(צילום: Shutterstock)
עדכון הדירוג, המכונה ESMO-MCBS, בחן למשל את היעילות ארוכת הטווח של התרופה 'קיטרודה' במצבים שבהם היא ניתנה כקו טיפול ראשון למחלה מפושטת בחולים מסוימים עם סרטן ריאה או סרטן שלפוחית שתן. הצוות האירופי, בהובלתו של פרופ' נתן צ'רני מהמרכז הרפואי שערי צדק בירושלים, דן בנתונים המעודכנים של המחקרים, ולראשונה בחר לקבוע כי יש לקבוצת חולים זו פוטנציאל ריפוי. חשוב להדגיש כי זהו לא סיפור על תרופה אחת, אלא כאמור, שינוי משמעותי בפרדיגמה הטיפולית במחלות שגובות את חייהם של כעשרה מיליון בני אדם בשנה.
מהי שיטת הדירוג ומהן המשמעויות?
מדובר על מדד דירוג המורכב מסקאלה של ציונים של תועלת קלינית שמנחה את האונקולוגים באירופה ובמדינות רבות ברחבי העולם באשר לבחירת הטיפול המתאים והמדויק ביותר עבור חולי הסרטן. הציונים מתייחסים למדדים קליניים, כמו הישרדות כוללת (משך החיים הכולל של החולה) והישרדות ללא התקדמות או חזרת המחלה (משך הזמן שהחולה מטופל בתרופה הנבחנת, מרגע שהוא מתחיל ועד הרגע שהתרופה מפסיקה להיות יעילה). נוסף על כך, נמדדות איכות החיים של החולה במהלך הטיפול והבטיחות של התרופה (כלומר, הסיכון לפתח תופעות לוואי קשות).
הציון הגבוה ביותר שתרופה יכולה לקבל הוא A. המשמעות: מדובר בטיפול שיש לו פוטנציאל לרפא את החולה. משך הזמן שמקובל בטיפול בסרטן להיקרא "פוטנציאל לריפוי" הוא עד חמש שנים מתחילת הטיפול, וזאת בהתבסס על מחקרים ארוכי טווח. יש להדגיש כי אין משמעות הדירוג היא שכלל המטופלים בתרופה יחלימו, אלא כי על פי המדד, יש לתרופה פוטנציאל להביא לריפוי.
השפעת ההחלטה על ישראל
להחלטה יש משמעות גם על מערכת הבריאות בישראל, שכן ידוע כי תרופות מודרניות וחדשות לטיפול בסרטן הן לרוב יקרות מאוד ולעיתים עלולות לספק תועלת קלינית מוגבלת. הפערים שבין חדשנות, יעילות, תופעות לוואי ועלויות מייצרים אתגר משמעותי עבור החולים ועבור מערכות הבריאות, כפי שמשתקף בהחלטות ועדת סל התרופות מידי שנה. אחד הכלים המדעיים אשר מאפשר לזהות אילו טיפולים באמת נותנים ערך למטופל, גם באיכות חיים וגם בהארכת חיים לעומת טיפולים אחרים שנותנים ערך מצומצם, הוא דירוג ESMO. מטרת הדירוג היא להעריך בצורה אמינה ומדעית את היעילות של תרופות חדשות לסרטן.
3 צפייה בגלריה


מדד הדירוג של ESMO מבטא את היכולת של תרופות חדשות להביא לריפוי ולא רק להארכת חיים
(צילום: Shutterstock)
בפועל הדירוג מאפשר לנו, הרופאים, להבדיל בין טיפולים שנותנים תועלת קלינית משמעותית לבין כאלה שתורמים רק מעט. כך, לאחר שתרופה נבדקת ומקבלת "ציון" ניתן להשוות בינה לבין אחרות. בנוסף מאפשר הדירוג בחירה מדויקת יותר בין תרופות אשר נדרשות מרופאים, קובעי מדיניות וחברות ביטוח בבואם להחליט מה עדיף, גם מבחינה תקציבית בבחירת תרופות חדשות. יש להדגיש כי ההחלטה לגבי שינוי הדירוג נוגעת לטיפול שניתן במסגרת סל הבריאות בישראל.
מסוגי הסרטן הקשים ביותר
סרטן הריאה הוא מחלה מאיימת במיוחד, שגובה את חייהם של קרוב ל-2000 ישראלים מדי שנה. מדובר על קבוצת גידולים שעשויים להיות אגרסיביים במיוחד, והתקדמות המחלה יכולה להיות מהירה מאוד. מכאן שבחירת הטיפול המתאים היא קריטית להצלת חייו של המטופל, להארכת חייו או לשיפור איכות חייו. השימוש בתרופות אימונותרפיות, שנכנס לרפואה היומיומית לפני כעשור – היה גם אחד הגורמים לירידה בתמותה מסרטן הריאה, כפי שעולה מנתוני משרד הבריאות. ההצלחה חסרת התקדים של תרופות אלו עדיין איננה מוחלטת מאחר שהתרופות לא מתאימות לכל הגידולים.
עם זאת, הטיפולים האימונותרפיים הצילו עד כה הצילו את חייהם של רבים – והפוטנציאל של התרופות להציל עוד רבים נוספים בהחלט קיים. רק לאחרונה הדגים מחקר נוסף שבחן את היעילות של התרופה תוצאות פורצות דרך בכל הנוגע לטיפול בסרטן ראש צוואר מתקדם מקומי, תחום שלא היו בו בשורות מדעיות כבר קרוב לשני עשורים.
באשר לסרטן שלפוחית השתן, בישראל מאובחנים עם סוג הגידול כ-1,800 בני אדם בשנה והוא גובה את חייהם של כ-300 עד 400 חולים בשנה. בדומה לסרטן הריאה ולגידולים אחרים, גם סרטן גרורתי של שלפוחית השתן היה בלתי ניתן לריפוי בעבר, וזאת נוסף על הפגיעה הקשה באיכות חייהם של המטופלים. עדכון הדירוג האירופי מצביע על כך שלקבוצת החולים הזו יש פוטנציאל ריפוי, ואלו הן בשורות אדירות.
הכותב הוא ד"ר נעם אסנה, מנהל המחלקה האונקולוגית, במסגרת האגף האונקולוגי במרכז הרפואי שערי צדק, ומנהל תחום אונקולוגיה בקופת חולים מאוחדת.