בית החולים שערי צדק לא הצליח להוכיח שרופאה שעבדה אצלו לא הופלתה לרעה בשל מינה כשהוחלט שלא לאפשר לה להמשיך לעבוד לאחר גיל פרישה. כך קבע אתמול (יום ב') בית הדין הארצי לעבודה. "בית החולים לא הרים את הנטל המוטל עליו ולא הוכיח כי ההחלטה לדחות את בקשת המערערת (הרופאה) להמשיך לעבוד לאחר גיל פרישה אינה נגועה באפליה מחמת מין", נקבע.
מפסק הדין עולה כי הרופאה עבדה במרכז הרפואי שערי צדק כ-28 שנה עד סוף 2020. לקראת גיל 67 ביקשה להמשיך בעבודתה, אולם בקשתה סורבה. העסקתה הוארכה בשמונה חודשים בלבד, לגרסת בית החולים על מנת לאפשר לה לקבל תואר פרופסור, שכן הייתה בשלבים האחרונים של התהליך לקבלתו. הרופאה טענה כי ההחלטה בעניינה הייתה נגועה באפליה מטעמי מין ומטעמי גיל. את תביעתה ביססה על כך שרופאים גברים במחלקה שבה עבדה המשיכו לעבוד שנים רבות לאחר הגיעם לגיל פרישה.
בית החולים טען מנגד שההחלטה בעניינה של הרופאה התקבלה משיקולים ענייניים בלבד, ללא קשר למגדר. נטען שהשיקול הקובע בהעסקת רופא לאחר גיל פרישה הוא נחיצות המשך העבודה לאחר גיל פרישה, ושיקול זה לא התקיים בעניינה של הרופאה. עוד נטען שהפערים בין רופאים לבין רופאות שעליהם הצביעה הרופאה נובעים מכך שבשנתונים הרלוונטיים שיעור הרופאים היה גבוה משמעותית משיעור הרופאות.
בית הדין האזורי לעבודה בירושלים דחה את תביעתה של הרופאה, אולם בית הדין הארצי לעבודה שאליו ערערה הרופאה קיבל את הערעור וקבע כי היו פגמים באופן קבלת ההחלטה.
שופטות בית הדין הארצי, הנשיאה (בדימוס) השופטת ורדה וירט ליבנה, השופטת לאה גליקסמן והשופטת חני אופק גנדלר סקרו בפסק הדין את המצב הנורמטיבי לעניין הוצאה כפויה של עובד לגמלאות. השופטות עמדו על כך שלצד סמכותו של המעסיק לחייב עובד לפרוש מעבודתו עם הגיעו לגיל פרישת חובה, החוק מקנה לעובד זכות לבקש ממעסיקו להמשיך ולעבוד גם לאחר הגיעו לגיל פרישת חובה. על המעסיק מוטלת חובה לבחון את הבקשה באופן ענייני ועל בסיס אינדיווידואלי, אך הוא אינו חייב להיענות לבקשה.
נקבע כי על החלטת המעסיק חל חוק שוויון ההזדמנויות בעבודה, לרבות איסור אפליה מטעמים השונים (וביניהם אפליה מחמת מין). השופטים קיבלו כאמור את ערעור הרופאה וקבעו כי בית החולים לא קיים הליך ראוי לשקילת בקשתה של הרופאה להמשיך לעבוד לאחר הגיעה לגיל פרישה", אולם פגמים אלה "אינם מגיעים לכדי אפליה מחמת גיל". בית הדין הכריע שלא ניתן לקבוע כי עצם דחיית בקשתה של הרופאה להמשיך לעבוד לאחר גיל פרישה מהווה אפליה מטעמי גיל, שכן המעסיק אינו מחויב להיענות לבקשתו של העובד.
2 צפייה בגלריה
המרכז הרפואי שערי צדק דחה על הסף את הטענות לאפליה על רקע מגדרי
(צילום: אלכס קולומויסקי)
לפיכך קבעו השופטים שההליך יוחזר לבית הדין האזורי לדיון בשאלת הסעד הכספי שלו זכאית הרופאה. לתביעת הרופאה הצטרפו עמותת מרווה משפט רווחה והעצמה ונעמת – תנועת הנשים של ישראל, והן יוצגו על ידי עו"ד ריקי שפירא רוזנברג ועו"ד גלי עציון. גם נציבות שוויון הזדמנויות בעבודה הגישה עמדה בהליך באמצעות עו"ד סיון אזולאי ועו"ד פירס פראש.
בית החולים שערי צדק מסר בתגובה כי הוא "דוחה באופן נחרץ כל טענה לאפליה על רקע מגדרי או מחמת גיל. מדובר ברופאה שעבדה עד גיל הפרישה באופן מלא ושערי צדק החליט להמשיך להעסיקה גם מעבר לגיל הפרישה ולאחר תקופה - עבודתה הסתיימה.
"בית המשפט האזורי קבע באופן ברור שלא הייתה אפליה משום סוג. בית הדין הארצי החזיר את ההליך לאזורי מטעמים טכניים שלא נדרשו בהליך האזורי ולא קבע שהייתה אפליה. שערי צדק הוא מוסד רפואי המקדם נשים וגברים כאחד על בסיס שיקולים מקצועיים בלבד וכל טענה אחרת אינה נכונה".
