מרצה ישראלי להנדסת מידע וטכנולוגיה, המלמד קרוב לשני עשורים במכון סטיבנס לטכנולוגיה שבהובוקן, ניו ג'רזי, תובע את המוסד האקדמי היוקרתי בתביעה נרחבת. המרצה, ד"ר טל בן-צבי, טוען לאפליה שיטתית על רקע יהדותו האורתודוקסית ונכותו הפיזית. נוסף על כך הוא תובע בגין התעמרות תעסוקתית לאורך שנים, השפלה פומבית ונקמה בעקבות תלונות שהגיש על התנהלות מוסדית שנתפסה בעיניו כעוינת כלפי יהודים.
לפי כתב התביעה, ד"ר בן-צבי, שמגדיר את עצמו יהודי מסורתי, נתקל שוב ושוב בהתעלמות, בוז ואף ענישה מרומזת או ישירה – כאשר ביקש זכויות בסיסיות כמו חופשות בחגים יהודיים, אוכל כשר באירועים והגנה על פרטיות רפואית. לצד טענות אלה, הוא מתאר איך בשנים האחרונות הפך ממרצה מצטיין שזכה להערכות סטודנטים וחברי סגל – למטרה של נקמה מוסדית, שלטענתו נועדה להרתיע אותו מלהמשיך ולהתריע על אפליה.
ד"ר בן-צבי טוען כי נדרש להשתתף בישיבה במהלך חג הפסח והוזמן להשתתף באירוע מקצועי ביום כיפור – למרות התנגדותו. לפי התביעה, לאחר שהגיש תלונות בנושא, הבוס שלו, דיקן בית הספר למנהל עסקים, פרופ' גרגורי פרסטאקוס, החל לגלות כלפיו עוינות.
כך, למשל, כשבן-צבי מחה על כך שבפגישה מקצועית לא סופקה לו ארוחה כשרה, אף ששאר האורחים קיבלו מנות מותאמות לצרכים רפואיים או תזונתיים, התלונה נדחתה מבלי לנקוט צעדים. לפי עדות של עוזרת הדיקן שהוגשה לבית המשפט, הדיקן הטיל ספק בקיומם של החגים היהודיים במועדים שנקב בן-צבי. כשהיא הגישה לו לוח שנה יהודי כדי להבהיר את התאריכים, הוא סירב להתבונן בו. כשהזמינה עבור ד"ר בן-צבי אוכל כשר, הדיקן תהה בזלזול מדוע היא עושה זאת.
מעבר לכך, ד"ר בן-צבי, הסובל מנכות קבועה ברגליים ונעזר לעיתים במקל הליכה, טוען כי הושפל שוב כאשר אחת המרצות חשפה ברבים מידע רפואי אישי שלו, מבלי שקיבלה את אישורו. גם במקרה הזה, תלונתו לא הובילה לצעדים משמעותיים במוסד האקדמי. באותה תקופה גם התריע על מה שלטענתו היה שימוש לא תקין בכספי מענקים – תלונה שהוגשה לפי החוק המגן על חושפי שחיתויות, אך לטענתו הובילה לתגובה עוינת מצד ההנהלה הבכירה.
אחת הנקודות הרגישות ביותר מבחינת ד"ר בן-צבי בתביעה היא האשמה שהוטחה בו על אפליה מגדרית בגלל היותו יהודי דתי, בעקבות הצבעתו נגד מתן קביעות למרצה בשם ד"ר איליין הנרי. בן-צבי טוען כי ההחלטה שלו התבססה על שיקולים מקצועיים בלבד – בין השאר היעדר פעילות מחקרית מספקת – אך ההנהלה בחרה להציג את הצבעתו כהוכחה להטיה מגדרית שמושתתת עמוק בדת היהודית שלו. לטענתו, מדובר בניסיון ברור להכתים את שמו ולהעביר את הדיון מסוגיית אפליה דתית נגדו – לשדה המגדרי.
במהלך אחת החקירות הפנימיות שנערכו לו בנושא, נדרש ד"ר בן-צבי להגיע לפגישה בקומה גבוהה בבניין שאינו נגיש פיזית עבורו. בקשתו לשיחה טלפונית נדחתה. הוא נאלץ להתייצב למפגש כשהוא כאוב ולאחר שנטל תרופות, ובהמשך נטען נגדו כי גילה "בלבול וחוסר אמינות". לטענתו, חוויית החקירה הייתה פוגענית במיוחד – כולל רגע שבו עורכת הדין שנכחה בפגישה צחקה, כאשר העלה טענות בדבר אפליה דתית.
תמונה מטרידה
ד"ר בן-צבי לא לבד. לתביעתו צורפו תצהירים חריפים של אנשי סגל וסטודנטים במוסד – המרכיבים, לכאורה, תמונה מטרידה יותר שלפיה מדובר באווירה כללית וארוכת שנים של זלזול ביהודים.
פרופ' דבורה סינרייך-לוי, למשל, טוענת שבמהלך דיון פנימי הציע אחד המרצים לתזמן פגישות דווקא בימי חג יהודיים כדי "לסנן את היהודים" מהשתתפות. לדבריה, כשהתריעה על כך – המוסד בחר שלא להתייחס לטענותיה. לדבריה, מדובר ב"מערכת שאינה רק אדישה לאנטישמיות – אלא מקדמת אותה בפועל".
פרופ' דב קרוגר, שבעבר לימד במכון, סיפר כי שיבוץ הקורסים שלו שונה לפתע כך שנאלץ ללמד בקביעות בערבי שבת – זאת מבלי להיוועץ עימו מראש. הוא התריע, אך לא זכה למענה. בעקבות כך עזב את סטיבנס ב-2023.
גם הסטודנט דניס וינק, נשיא הלל – ארגון הסטודנטים היהודים בקמפוס, מסר בתצהירו: "סטיבנס לא מספק מזון כשר, לא מתחשב בלוח השנה היהודי, ולא מציע סיוע אמיתי לסטודנטים יהודים שנדרשים לבחור בין חגים – לבין ציונים". לדבריו, לאחר מתקפת חמאס באוקטובר 2023, תחושת חוסר הביטחון האישי של יהודים בקמפוס גברה, אך הנהלת המוסד – כולל הנשיא עצמו, יליד טהרן, האיראני-אמריקני פרופ' נרימן פארוורדין – סירבה לפגוש את נציגי הסטודנטים היהודים. "הובהר לנו במפורש שאין לו זמן אלינו, כי אם יפגוש אותנו – יצטרך לפגוש את כולם (כל שאר קבוצות הסטודנטים)".
3 צפייה בגלריה
פרופ' נרימן פארוורדין. סירב לפגוש את נציגי הסטודנטים היהודים
(צילום: מתוך אתר האינטרנט של סטיבנס)
על רקע זה, טוען ד"ר בן-צבי כי התנהלות המוסד חרגה בהרבה מהמישור האישי. בין סעיפי התביעה: אפליה דתית, אפליה על רקע נכות, כשל במתן התאמות, פעולות נקם, הפרת חוקי שכר – ואפילו השמדת מסמכים מתיקו האישי שהיו אמורים לשמש בהגנתו. לפי כתב התביעה, ההתעמרות הגיעה לשיאה לאחר הגשת תלונתו נגד אנטישמיות לנציבות שוויון הזדמנויות בעבודה של ארצות הברית. מאז, טוען, נמנע ממנו קידום ללא הסבר, משכורותיו עוכבו פעמיים – והוא נאלץ "לבקש את כספו כמו קבצן". במהלך התקופה הזו, לדבריו, איבד את היכולת לתפקד רגיל, נפגע כלכלית ונפשית, והרגיש מבודד ומושפל.
ד"ר בן-צבי מבקש מבית המשפט פיצויים בגין נזקים כספיים, נפשיים ותעסוקתיים, וכן פסק דין שיכיר באחריות ההנהלה הבכירה למה שהוא מכנה: "תרבות שתקנית, מפלה ובלתי מוסרית – במסווה של קידמה".
מכון סטיבנס לטכנולוגיה (Stevens Institute of Technology) נחשב לאחד ממוסדות ההנדסה והטכנולוגיה המובילים בארצות הברית. הוא אחד הוותיקים ביותר בארצות הברית וגם בין הראשונים להעניק תואר דוקטורט ביבשת אמריקה. כיום יש במוסד יותר מ-50 מסלולים לתארים מתקדמים, וקשרים עם תעשיות ביטחוניות ואזרחיות, כולל שיתופי פעולה אקדמיים עם מוסדות בישראל כמו הטכניון ואוניברסיטת תל אביב. בין בוגריו נמנים מספר חתני פרס נובל, ממציא "פלסטיק הבועות" אלפרד פילדינג, וגם פרופ' זאב תדמור, נשיא הטכניון לשעבר.
בתגובה לפניית ynet נמסר מטעם המוסד כי "ד"ר בן-צבי עובד במכון סטיבנס לטכנולוגיה מאז שנת 2006 והוא פרופסור בעל קביעות. כל אחת מהתלונות השונות שהגיש לאורך השנים נחקרה באופן מלא, ולא נמצאו כל ממצאים של אפליה כלפיו – מכל סוג, לרבות על רקע דת או נכות. מכון סטיבנס לטכנולוגיה גאה בקהילת הקמפוס שלו – קהילה פתוחה, מכלילה ורבת-גוונים, המורכבת מסטודנטים, סגל ועובדים. המכון דבק במדיניות ארוכת שנים האוסרת אפליה – לרבות על רקע דת ונכות – וכן במדיניותו בנוגע למתן התאמות בשל קיום מצוות דתיות. בהתאם למדיניות זו, סגל, עובדים וסטודנטים – ובכללם ד"ר בן-צבי – שמבקשים חופשה מעבודתם לצורך קיום מצוות דת, מקבלים בדרך כלל מענה והתאמה".
