הטילים שכוונו לישראל במהלך המלחמה מול איראן פגעו ישירות בלב אזורים מיושבים - והותירו אחריהם שורות של בניינים חרבים, תושבים מבולבלים ומזכרות מפויחות. בבת ים, חולון ותל אביב, שלוש ערים שבהן פגיעות ישירות גבו חיי אדם וגרמו להרס נרחב, מנסים כעת הדיירים לשוב לבתים ההרוסים - ולו לרגע - כדי לאסוף מעט חפצים ולפעמים רק להיפרד. זה "היום שאחרי", והוא מורכב מהבטחות פיצוי שלא תמיד מומשו, מלונות זמניים - והרבה חוסר ודאות.
ההרס בתל אביב
5 צפייה בגלריה
זירת הנפילה בבת ים. "ההרס הזה - זה מה שהיה עד לפני רגע הבית החם והאוהב שלי"
(צילום: גיל נחושתן)
בת ים: "לוקחים בעיקר את מה שחשוב, זאת חוויה קשה"
11 ימים חלפו מאז פגע הטיל האיראני בבניין בן 10 קומות בבת ים וגבה את חייהם של תשעה בני אדם, פגיעה שהותירה עשרות משפחות ללא בית. ברגע הפגיעה הקטלנית, מאות מתושבי העיר נמלטו מהבניין החרב רק עם הבגדים שהיו לגופם. המערכה מול איראן הסתיימה אחרי 12 ימים, ואילו עבור התושבים שהפכו פליטים בעירם, המסע אל המנוחה והנחלה - רק החל.
רק היום דיירי הבניין הורשו לראשונה לחזור לבתיהם, זאת בניסיון להציל מעט מהרכוש שאולי נותר שלם. "רק קצת מזכרות וקצת בגדים", סיפרו אריאל עוזרי ואשתו שרה שהתגוררו בקומה השנייה עם שני ילדיהם - בני שנתיים וחצי ושנה בלבד.
אריאל תיאר את הקושי לחזור, ואמר כי "חלק מההרוגים הם שכנים שאני מכיר אישית. כשהייתה אזעקה אפילו לא הספקתי לצאת מהסלון - והטיל נחת לנו בבניין. אני פגשתי את אלוהים ברגע הזה, הוא החליט להשאיר אותנו בחיים". לדבריו, "לחזור לדירה ולראות את ההרס, את הבלטות על התמונות של הילדים שלי, זה רגע קשה וכואב".
אריאל טען בכעס כי זכה ליחס בלתי מתחשב מצד הצוותים שליוו את המשפחות שחזרו לבתיהן לראשונה מאז הפגיעה הקטלנית, והוסיף: "כל ההרס הזה, מה שהיה עד לפני רגע הבית החם והאוהב שלנו, והם אומרים - 'יאללה, יש לך 10 דקות לצאת', ומזרזים אותי כי אין להם מספיק אנשים שילוו את המשפחות בכניסה לבתים. סליחה, הבית שלי נחרב, ואין למדינה כוח אדם שילווה אותי לאסוף את השברים, להציל את הזיכרונות?".
שרה ואריאל אספו את מעט הבגדים שנותרו לילדיהם בשקים ובמזוודות ועברו למלון אליו פונו, אך ההתמודדות לא נגמרה שם. אריאל סיפר כי "האבסורד הוא שפינו אותנו למלון בלי מרחב מוגן תקני, אז ביקשו להעביר אנשים למלון בירושלים בו כן יש. אבל אני לא הסכמתי, כל מרכז החיים שלי הוא סביב העיר בת ים, אז חתמתי שאני נשאר במלון על אחריותי".
לטענת אריאל, העירייה ומס רכוש לא בדקו אם יש להם מקום לאחסן את החפצים שעוד נותרו להם אחרי הפגיעה הישירה בביתם, או אפילו איך להוביל את מעט החפצים. לדבריו, "ציפיתי שיציפו אותי בפניות, למרות שאני יודע - אין מדריך לטיפול אחרי פגיעת טיל מאיראן - אבל בכל זאת ציפיתי שיסבירו לי מה מחכה לי ומה מגיע לי. לצערי, גיליתי שאין תקשורת בין מס רכוש לבין העירייה".
אריאל, שרה ושני הילדים הקטנים ישהו במלון עד 15 ביולי, ולאחר-מכן המשפחה תיאלץ לחפש דירה בסכום שמס רכוש יקצה עבורה לשכירות - סכום שמסתכם ב-5,500 שקלים בלבד. אריאל סיפר כי הסכום נקבע באופן שרירותי, וטען כי "נציגי מס רכוש אפילו לא עלו לדירה שלנו כי מדובר במבנה מסוכן. אני צריך לחפש דירה בת שלושה או ארבעה חדרים, אין דירות בסכום הזה בבת ים".
גם דינה אפלמן בת ה-71 ובעלה אלכסנדר חזרו לביתם בעיר, זאת לאחר שנמלטו מההרס והחורבן שהותיר הטיל מאיראן. בעודה מרימה שק כבד היא שיתפה: "לקחתי בעיקר את מה שחשוב לי - תמונות, ספרים, מסמכים ומעט בגדים. זאת חוויה קשה וצריך זמן לעכל אותה ולהבין מה ראיתי בבית שחזרתי אליו לראשונה".
חולון: התושבים ביקשו לקחת את חפציהם, ההריסות נדחו בשבוע
הטילים לא פסחו גם על העיר חולון, שבה לפני תשעה ימים פגע טיל מאיראן במספר בניינים בני ארבע קומות, הסב נזק רב וגרם לפצועים רבים. ההריסות של הבניינים היו צריכות להתבצע כבר השבוע, אבל דיירים רבים ביקשו מראש העיר שי קינן לאפשר להם לחזור לבתיהם ולאסוף את חפציהם שנותרו מאחור - למרות הסכנה.
ראש העיר קינן הסביר את ההחלטה, ואמר כי "למרות שמדובר במבנים מסוכנים, החלטנו לקחת סיכון מחושב ולאפשר לדיירים לחזור לבתים לאסוף חפצים ומזכרות שחשובים להם. ההריסה נדחתה לשבוע הבא". הוא ציין כי "נכון לעכשיו חמישה בניינים ייהרסו, 38 בניינים ניזוקו קשה ויעברו שיקום יסודי כולל חיזוק המבנה ו-34 בניינים נוספים ניזוקו קלות".
רותי ביטון (69), תושבת העיר, עמדה היום יחד עם שכניה מול הבניין סביבו סרט ועליו הכיתוב "מבנה מסוכן". "אין לי מושג מה קורה איתי", היא אמרה, "בינתיים אני אצל הבת שלי לא רציתי להתפנות לבית מלון בירושלים בגלל שזה רחוק מהעבודה שלי כסייעת בצהרון בעיר. זו הפעם הראשונה שאני חוזרת לבית שלי מאז הפגיעה".
"יכול להיות גרוע יותר, לא יודעת למה החלטתי לרדת למקלט מול הבניין שלי, ודווקא בפעם הזאת הבית שלי נפגע ישירות"
ביטון ושאר הדיירים פגשו שמאי מטעם רשות המיסים שהגיע להעריך את הנזק בדירות. שחר יוסקוביץ', דייר נוסף, סיפר בעודו ממתין לעלות לדירה עם השמאי: "אנחנו מחכים לקביעת אנשי ההנדסה מה היקף הנזק לבניין, בנוסף לפגיעה הכבדה ברכוש. יש מתח, זה קשה לקחו לנו את הפינה שלנו, אנחנו מחכים מהבוקר לשמאי, והגיע רק אחד, הוא צריך לעלות לכל דירה בתורה. אין גם מספיק שמאים כולם עמוסים עכשיו".
תל אביב: "באנו לקחת שאריות אחרונות מהבית"
בתל אביב נציגים של מס רכוש והעירייה הגיעו לכמה זירות נפילה בצפון ובמרכז העיר. זה "שש אחרי המלחמה", ובעלי עסקים ודיירים חוזרים בהדרגה בניסיון לאסוף את השברים. גם גל, תושבת העיר שעתידה להתחתן בשבוע הבא, חזרה למגדל בו היא מתגוררת עם ארוסה.
"הטיל פגע בבניין כשגם אני וגם בן הזוג שלי היינו במסיבת רווקים", היא סיפרה. "באנו לקחת שאריות אחרונות מהבית, כרגע אנחנו לא יודעים בדיוק איפה נגור. אנחנו מסיטים את תשומת הלב לחתונה שלנו בשבוע הבא, לפחות משתדלים לעשות את זה".
לדברי רויטל, שממתינה לבעלה סרג'יו בעודו נפגש עם מהנדס לאמוד את הנזק, "יכול היה להיות גרוע יותר, זאת הפעם הראשונה שירדתי למקלט מול הבניין שלי, ודווקא בפעם הזאת הבית שלי נפגע ישירות ונהרס כליל".
היו גם מי ששהו - או נתקעו - בחו"ל בזמן המלחמה, ורק כעת עם פתיחת השמיים וחזרת הטיסות מבינים את מימדי הנזק. טל חזרה רק אתמול מאיטליה, והיום כבר נפגשה עם מהנדס בדירתה ההרוסה. טל סיפרה בעודה משקיפה על חלון ביתה מעוטר הפרחים: "לא יודעת איך אבל הפרחים שרדו הכי יפה. הייתי באיטליה כשגיליתי שהבית שלי נפגע ישירות, צפיתי בחדשות וראיתי אותו הרוס. דלת הבית נעקרה מההדף והנזק חמור, אי אפשר לחזור לגור בבניין".
כאמור, גם בעלי העסקים חזרו אל מה שהשאירו מאחור. ליאור, בעלי בית הקפה "רולדין" בעיר, חזר לעסק שאמנם נפגע קשות מההדף של הפגיעה בבניין שממול, אבל השתקם במהירות בגלל התעקשותו של ליאור לפתוח כבר למחרת הפגיעה את העסק. הוא סיפר, כשחיוך רב על פניו: "עכשיו אני מבסוט. עברנו את זה, באמת, תקתקנו את זה, העפנו את הזכוכיות, התקרה עדיין צריכה טיפול אבל אנחנו עובדים. בית הקפה מלא, אנשים יצאו להתאוורר, שותים קפה, אנחנו נהיה בסדר גמור".
