איראן השקיעה עשרות שנים בבניית יכולות צבאיות רב-שכבתיות בשטחה וברחבי המזרח התיכון, שנועדו - לפחות בחלקן - להרתיע את ארה"ב מלתקוף אותה. על ידי כניסתה למלחמה של ישראל באיראן, ייתכן שוושינגטון הסירה את ההיגיון האחרון בטהרן להחזקה בשלוחות באזור.
משמעות הצטרפותיה של ארה"ב למלחמה עלולה להיות גל של תקיפות נגד כוחות אמריקניים במזרח התיכון, ניסיון לחסום צוואר בקבוק מרכזי באספקת הנפט העולמי דרך מצרי הורמוז, או מרוץ לפיתוח נשק גרעיני עם מה שנותר מתוכניתה השנויה במחלוקת של איראן לאחר התקיפות האמריקניות בשלושה מתקני גרעין בשטחה.
3 צפייה בגלריה
האיומים יתממשו? חמינאי וטראמפ
(צילום: CameraObscura82 shutterstock, Smolkov Vladislav shutterstock, REUTERS/Mohammed Yassin, Iranian Leader's Press Office, Mandel NGAN / AFP)
החלטה להגיב נגד ארה"ב ובעלות בריתה במזרח התיכון תעניק לאיראן בנק מטרות גדול בהרבה מזה שיש לה בישראל, ואף קרוב יותר לשטחה, ויאפשר לה באופן תיאורטי להשתמש בטילים וברחפנים שלה בצורה יעילה יותר. לוושינגטון ולירושלים יש יכולות מתקדמות יותר, אך אלו לא תמיד הוכיחו את עצמן כמכריעות בהיסטוריה הלא-רחוקה של ההתערבות הצבאית האמריקנית באזור.
מאז שהחלה ישראל במלחמה באיראן בהפצצה מפתיעה של אתרי הצבא והגרעין שלה ב-13 ביוני, גורמים איראנים רשמיים - מהמנהיג העליון עלי חמינאי ומטה - הזהירו את ארה"ב מלהיכנס למערכה ואמרו שלהתערבות שלה במלחמה יהיו השלכות חמורות על המזרח התיכון כולו.
ייתכן שבקרוב יתברר האם האזהרות האיראניות היו איומי סרק או תחזית קודרת. בינתיים, ניתן לבחון את מה שעשוי להיות הצעד הבא של הרפובליקה האיסלאמית.
חסימת מצרי הורמוז
מצרי הורמוז הם הפתח הצר של המפרץ הפרסי, שדרכו עובר כ-20% מכלל הנפט הנסחר ברחבי העולם, ורוחבה של הנקודה הצרה ביותר שלהם מוערכת ב-33 ק"מ בלבד. כל שיבוש באזור עלול לגרום למחירי הנפט לנסוק בכל רחבי העולם, ולפגוע בארנקים האמריקניים.
איראן מתגאה בצי של סירות תקיפה מהירות ואלפי מוקשים ימיים שעלולים להפוך את המצרים לבלתי-עבירים, לפחות לזמן מה. היא גם יכולה לשגר טילים מחופי המפרץ הפרסי הארוכים שלה, כפי שבעלי בריתה - המורדים החות'ים בתימן - עשו בים סוף.
ארה"ב, עם הצי החמישי שלה המוצב בבחריין הסמוכה, התחייבה זה מכבר לשמור על חופש השיט במצרי הורמוז, ואיימה להגיב באמצעות כוחות חזקים בהרבה מאלו שהציבה שם. אבל אפילו קרב יריות קצר בסביבה עלול לשתק את תנועת הספנות ולהפחיד משקיעים, ובעקבות זאת לגרום למחירי הנפט לעלות - מה שיוביל ללחץ בינלאומי להפסקת אש.
לתקוף נכסים אמריקניים
לארה"ב יש עשרות אלפי חיילים המוצבים במזרח התיכון, כולל בבסיסים קבועים בכוויית, בחריין, קטאר ואיחוד האמירויות - מדינות שנמצאות במפרץ הפרסי שגובל ביניהן לבין איראן - ושקרובות אליה בהרבה לעומת ישראל.
הבסיסים הללו מתהדרים באותם סוגים מתוחכמים של הגנה אווירית כמו זו שיש לישראל, אך יהיה להם זמן התרעה קצר בהרבה מפני מטח של טילים או נחילים של כטב"מים חמושים. ואפילו ישראל - שנמצאת במרחק של כמה מאות ק"מ מאותם בסיסים - לא הצליחה לעצור את כל השיגורים האיראניים.
איראן עשויה גם לבחור לתקוף מתקני נפט וגז מרכזיים במדינות הללו, במטרה לגבות מחיר גבוה יותר בעקבות הצטרפותה של ארה"ב למלחמה. מתקפת רחפנים על שני אתרי נפט מרכזיים בסעודיה בשנת 2019 - שהחות'ים נטלו עליה אחריות בזמן שטהרן היא זו שספגה את ההאשמות - קיצצה לזמן מה את תפוקת הנפט של הממלכה בחצי.
הפעלת שלוחותיה במזרח התיכון
"ציר ההתנגדות" של איראן - רשת של קבוצות חמושות שממוקמות ברחבי המזרח התיכון - הוא כעת צל של מה שהיה לפני המלחמה שפתח חמאס נגד ישראל ב-7 באוקטובר, אך עדיין יש לו יכולות אדירות.
המלחמה של ישראל ברצועת עזה, שנמשכת כבר יותר מ-20 חודשים, פגעה קשות בחמאס ובג'יהאד האיסלאמי, כשבמקביל ישראל תקפה את חיזבאללה בלבנון וחיסלה את רוב צמרת ההנהגה הבכירה של ארגון הטרור, מה שהפך את מעורבותו ללא סבירה. עם זאת, איראן עדיין יכולה לפנות לחות'ים, שאיימו לחדש את תקיפותיהם בים האדום אם ארה"ב תיכנס למלחמה, וכן למיליציות בעלות בריתה בעיראק. לשני ארגוני הטרור הללו יש יכולות של שיגור טילים וכטב"מים שיאפשרו להם לתקוף נכסים של ארה"ב ואת בעלות בריתה באזור.
3 צפייה בגלריה
מתקן הגרעין בנתנז, לפני ואחרי התקיפה האמריקנית
(צילום: SATELLITE IMAGE ©2025 MAXAR TECHNOLOGIES / AFP)
איראן יכולה גם לנסות להגיב באמצעות תקיפות מיליטנטיות רחוקות יותר, כגון המתקפה שתכננה יחד עם חיזבאללה על המרכז הקהילתי היהודי בארגנטינה בשנות ה-90.
פריצה לנשק גרעיני
ייתכן שיעברו ימים ואף שבועות עד שתיוודע ההשפעה המלאה של התקיפות האמריקניות על מתקני הגרעין של איראן. אך מומחים הזהירו זה מכבר שאפילו תקיפות משולבות של ארה"ב וישראל רק יעכבו את יכולתה של איראן להשיג נשק גרעיני - ולא יחסלו אותה - משום שהיא פיזרה את תוכניתה בכמה אתרים ברחבי המדינה, כולל במתקנים תת-קרקעיים מבוצרים.
רק ביום רביעי אמר ראש הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית, רפאל גרוסי, כי לא ניתן לאמת את מיקומו של מאגר האורניום המועשר של איראן, ברמת העשרה שקרובה לזו שמספיקה לייצור נשק גרעיני. 409 ק"ג של אורניום מועשר ברמה גבוהה - כמות שמספיקה לייצור של 10 ראשי נפץ גרעיניים - אמורים להיות מאוחסנים במתקן תת-קרקעי באיספהאן, תחת פיקוח של סבא"א. גרוסי אמר כי בשלב זה לא ברור היכן מלאי האורניום הזה נמצא, לאור אזהרתה של איראן שהיא עשויה להעביר את מאגר האורניום שלה למקום אחר במקרה של מתקפה ישראלית.
איראן ככל הנראה תתקשה לתקן או לשקם את תוכנית הגרעין שלה בזמן שמטוסי קרב ישראליים ואמריקניים חגים בשמי המדינה, אך היא עדיין יכולה להחליט לסיים לחלוטין את שיתוף הפעולה שלה עם סבא"א ולנטוש את האמנה לאי-הפצת נשק גרעיני.
צפון קוריאה הכריזה על פרישתה מהאמנה בשנת 2003, וביצעה ניסוי בנשק גרעיני שלוש שנים מאוחר יותר. אך היה לה החופש לפתח את תוכניתה מבלי שנענשה על כך באמצעות תקיפות אוויריות.
באיראן מתעקשים שתוכנית הגרעין היא למטרות שלום בלבד, אף שהיא המדינה היחידה שאינה מחזיקה בנשק גרעיני שמעשירה אוראניום ברמה של 60% - צעד טכני קצר מהעשרה של 90% שתספיק לייצור הנשק.
