שורת ארגוני זכויות לאנשים עם מוגבלות הביעו התנגדות חריפה לקידום התיקון לחוק שבו דנה היום (שלישי) ועדת החוקה של הכנסת, בראשות ח"כ שמחה רוטמן (הציונות הדתית) - שמגביל כמעט לגמרי את האפשרות להגיש תובענה ייצוגית נגד עסקים קטנים ובינוניים. התיקון פורסם כתזכיר חוק לפני כשנה, בידי שר המשפטים יריב לוין - וכעת רוטמן מנסה לקדם תיקון רחב יותר.
החוק מבקש להגביל את האפשרות להגיש תובענות ייצוגיות נגד עסקים, על מנת למנוע ניצול לרעה של אפשרות זו באופן הפוגע בבעלי עסקים. הארגונים מזהירים כי הנוסח הנוכחי של החוק, שלפיו הגשת תובענה תתאפשר רק במקרה של עסקים גדולים מאוד, יפגע אנושות באפשרות לתבוע עסקים שלא הונגשו עבור אנשים עם מוגבלות - כנדרש בחוק.
"דמיינו לעצמכם שמסעדות, בתי קפה, חנויות בגדים, ספרים, רוב חנויות הרחוב ורוב העסקים האינטרנטיים לא יהיו נגישים - לא פיזית, לא שירותית ולא דיגיטלית״, נכתב בנייר עמדה שהציגו הארגונים לוועדה בדיון. ״אלה יהיו מוגנים מפני תביעות ייצוגיות, וגרוע מכך - ישתלם לא להנגיש ולשלם קנסות, כי אלה יותר זולות מההנגשה עצמה״.
בנייר העמדה נכתב כי מניעת האפשרות לתבוע עסקים על היעדר הנגשה היא ״מהלך שימנע ויפגע קשות ביכולתם של האנשים עם מוגבלות להשתלב בחברה, בעבודה, במסחר ובחיי היום-יום״. על הנייר חתומים בין השאר עמותת "נגישות ישראל", "ארגון נכי צה"ל", "איל"ן", "נכי ישראל", "נכה לא חצי בן אדם", "נכי הפוליו", ״בית הגלגלים״ ועוד.
התיקון לחוק תובענות ייצוגיות פורסם כאמור כתזכיר חוק לפני כשנה, בידי שר המשפטים יריב לוין, כתולדה של המלצת צוות בין-משרדי בראשות משרד המשפטים לבחינת הנושא. על-פי מסקנות הצוות, האפשרות להגיש תובענות ייצוגיות הובילה מצד אחד לאכיפת תחומים שסבלו בעבר מתת-אכיפה, אך עם זאת ישנם מקרים רבים של תביעות סרק, והגשה של מספר רב של תביעות שלא במטרה לנהלן - אלא כדי להרוויח סכום כסף לא גבוה בתמורה למחיקת הבקשה לתביעה.
גרסתו המקורית של החוק צמצמה את האפשרות להגיש תובענה ייצוגית נגד עסקים קטנים שהמחזור השנתי שלהם קטן מ-2 מיליון ש"ח. אלא שעל-פי טיוטת נוסח החוק שהוצג היום לדיון, המגבלה תורחב כך שניתן יהיה להגיש תובענה רק נגד עסקים שיש להם מחזור שנתי של 20 מיליון ש״ח לפחות. הגשת תובענה נגד עסקים קטנים יותר תתאפשר רק בכפוף לאישור הייעוץ המשפטי לממשלה. המשמעות בפועל היא שהגשת תובענות תתאפשר רק נגד כ-2.5% מהעסקים בישראל.
"היה היגיון בנוסח הראשון, שביקש למנוע תביעות נגד עסקים קטנים. יש בזה היגיון״, אמר ל-ynet יו״ר עמותת ״נגישות ישראל״, יובל וגנר. אלא שהנוסח הנוכחי, לדבריו, מהווה פגיעה גורפת בזכויותיהם של אנשים עם מוגבלות. ״הנוסח הנוכחי פוטר בפועל את כל בעלי העסקים בישראל״, אמר וגנר. במכתב ששלחו ארגוני הנכים לוועדה נכתב כי ״יש להפעיל אכיפה ממוקדת נגד עורכי דין הפועלים בחוסר תום לב, ולא לאפשר לחוק לשלול מאנשים עם מוגבלות את היכולת להגן על זכויותיהם״.
3 צפייה בגלריה
"אישורה של הצעת החוק יוביל להפיכת חובת הנגישות לאות מתה". יו"ר ארגון נכי צה״ל
(צילום: אבירם ולדמן)
יו"ר ארגון נכי צה"ל, עידן קלימן, הוסיף כי ״בימים מורכבים אלה, בהם הליך השיקום של פצועי צה״ל וכוחות הביטחון מצוי בעיצומו ורוחות המלחמה עדיין נושבות, היה מצופה מכנסת ישראל שתקיים הליכי חקיקה להתאמת חובות הנגישות לצורך הקיים של הגיבורות והגיבורים של כולנו - אותם גיבורים אשר שילמו בגופם ובנפשם לשמירה על ביטחונה והמשך קיומה של מדינת ישראל. למרבה הצער, הצעת החוק המוצעת שמה לה כמטרה עליונה וכמעט יחידה אינטרסים כלכליים של בעלי עסקים, תוך רמיסה של אינטרס השיקום של הפצועים. אישורה של הצעת החוק המוצעת יוביל להפיכת חובת הנגישות לאות מתה״.
וגנר אמר על הצעת החוק בנוסחה הנוכחי כי ״לאחר שנים של קידום הנגישות באופן מאוזן תוך התחשבות בין הצורך בנגישות לבין הבנת צורכי העסקים, בוחרת הכנסת לעודד אי-הנגשה, ליצור אפליה, לפגוע באיכות חייהם וזכותם הבסיסית לנגישות של אנשים עם מוגבלות. הצעת החוק הזו מהווה פגיעה אנושה ובלתי נסבלת בזכויות הנגישות של אנשים עם מוגבלות. במקום לטפל במי שמנצל את החוק לרעה וליצור התאמות מתבקשות ומאוזנות בין העסקים לבין נושא הנגישות, בוחרת המדינה, בהובלת חבר הכנסת רוטמן והשר לוין, להוביל מהלך חד-צדדי וקיצוני שיפגע וידיר מהמרחב הציבורי את כל אוכלוסיית האנשים עם מוגבלות״.
מטעמו של שר המשפטים יריב לוין נמסר בתגובה: "החוק יקודם אך ורק בהסכמת הנציבות לזכויות אנשים עם מוגבלות".
