פעילות המחאה מבית הכנסת בהרצליה תובעות 600 אלף שקל פיצויים: שמרית בורלא, עידית אלכסנדרוביץ ורמה ענב - שלוש הנשים שהניחו בשנה שעברה עלונים למען שחרור החטופים בבית כנסת בהרצליה ונעצרו - הגישו היום (שני) לבית משפט השלום בתל אביב תביעה כספית נגד השוטרים שעצרו אותן.
העילה לתביעה נגד מפקד תחנת גלילות סגן-ניצב יניב וולבוביץ וסגנו רב-פקד משה קרסקו: מעצר שווא, תקיפה ופגיעה בזכויותיהן, באירוע שהתרחש במקום שבו נוהג להתפלל יו"ר ועדת החוץ והביטחון יולי אדלשטיין.
העלונים שחילקו הנשים בהרצליה
( צילום: מערך עוטף עצורים)
בספטמבר בשנה שעברה נכנסו שלוש הנשים לבית הכנסת בהרצליה והניחו על המושבים חומר מחאה בעד עסקת החטופים. לפי כתב התביעה, הנשים היו משתתפות באופן קבוע בפעילויות מחאה שנערכו מול בית הכנסת שבו מתפלל לרוב חבר הכנסת אדלשטיין. כחלק מפעילות זו, יצרה אחת התובעות כרוז שעליו תמונות חטופים, וכן תמונתו של חבר הכנסת מהתקופה שבה היה אסיר ציון בברית המועצות. הכרוז עוצב בדומה לכרוז שהתפרסם למען שחרורו של אדלשטיין ואסירי ציון אחרים, ונשא את אותו כיתוב: "שלח את עמי".
בורלא, אלכסנדרוביץ וענב נכנסו לבית הכנסת בשעות הערב של יום חמישי, 12 בספטמבר, כאשר בית הכנסת היה פתוח ושהו בו מתפללים, הניחו העתקים של הכרוזים באולם התפילה ויצאו. למחרת, בשישי בבוקר, נמסרה למשטרה הודעה על הכרוזים שהונחו בבית הכנסת - וסנ"צ וולבוביץ ורפ"ק קרסקו החליטו להורות על מעצרן של השלוש. לפי התביעה, "לא היה בסיס חוקי להחלטת המעצר והיא התקבלה בחוסר סמכות, תוך שימוש לרעה בכוח המשרה ובמטרה ברורה להתנכל ולהרתיע את התובעות מביצוע פעולות מחאה".
בכתב התביעה נכתב עוד כי "הן נעצרו בבתיהן ונאזקו כאילו מדובר בעברייניות אלימות שנשקפת מהן סכנת אלימות או בריחה. אופן המעצר כשלעצמו היה מנוגד לדין ולהיגיון". בתביעה גם נמתחה ביקורת על השוטרים, שכן שתיים מהנשים הן בנות יותר מ-60, ו"קשה להאמין שמי שעצר אותן בביתן היה יכול להעלות על דעתו שיש צורך לאזוק אותן".
לפי התביעה, "האישה השלישית היא אם לילדים קטנים שלא הייתה בבית בעת שהגיעו השוטרים לעצור אותה. כשהגיעו למקום, הורו השוטרים לילדיה של האישה להתקשר אליה, ובנוכחותם הודיעו לה שהיא צריכה לחזור הביתה כדי להיעצר. התובעת עשתה כן, ואף שוטר סביר לא יכול להעלות על דעתו שאישה שנוהגת כך מתכוונת להימלט מהמעצר ולכן יש לאזוק אותה.
"שלוש הנשים נלקחו לתחנת המשטרה והוחזקו שם, אזוקות בידיים וברגליים, במשך כתשע שעות", נכתב עוד. "בכך הפרו וולבוביץ וקרסקו את הוראות הדין ונוהלי המשטרה בדבר מעצר אזרחים". על אף שנרמז להן שיישארו במעצר במהלך סוף השבוע, שוחררו לבסוף הנשים באותו ערב בזכות ייצוגו של עו"ד רן תגר ממערך עוטף עצורים, המסייע למפגינים ופעילי מחאה שנעצרו בעת פעילותם.
השלוש מיוצגות על-ידי עו"ד גיורא ארדינסט ותומר ויסמן ממשרד עורכי הדין ארדינסט, בן נתן, טולידאנו ושות'; עורכי הדין רלי לשם ונחשון שוחט ממשרד מיתר; ועורכי הדין צבי אגמון ונתי חיים ממשרד אגמון עם טולצ'ינסקי. בתביעה כתבו עורכי הדין כי "התנהלותם של וולבוביץ וקרסקו חמורה במיוחד משום שהיה ברור להם מלכתחילה, מתוך סרטוני האבטחה של בית הכנסת שהיו בידיהם כבר מהרגע הראשון, שלא נעברה עבירה כלשהי ולא מתקיימת עילת מעצר".
עוד אמרו עורכי הדין: "מדובר במעצר פוליטי מובהק שמטרתו הייתה להפחיד ולהשתיק את התובעות, כמו גם משתתפים ומשתתפות אחרים במחאה. המעצר בוצע משום שהם חפצו לשאת חן בעיני בעלי שררה שהמחאה אינה לרוחם".
מח"ש פתחה מיוזמתה בחקירת המקרה, סמוך לזמן התרחשותו, ואחרי כמה חודשים התיק נגד השלוש נסגר מחוסר אשמה. חקירת מח"ש טרם הסתיימה, אולם לאחרונה פורסם כי וולבוביץ מועמד לקידום. התביעה הוגשה באופן אישי נגד וולבוביץ וקרסקו - ולא נגד המשטרה - "משום שהנתבעים פעלו בניגוד להוראות ובחריגה מסמכות, ועליהם לשאת באחריות באופן אישי לרבות בכל הנוגע לייצוגם בהליך", לשון התביעה.
