נציבות שירות המדינה הנחתה אתמול (יום רביעי) את הוועדה למינוי בכירים בשירות המדינה ואת שרי הממשלה "לשקול בכובד ראש את האפשרות למנות אישה", בבואם למנות מנכ״ל למשרד ממשלתי. זאת למרות שטרם גובש נוהל רשמי המעגן את התהליך הנדרש כדי להבטיח ייצוג הולם לנשים במשרות בכירות בשירות המדינה.
בחודש פברואר קיבל בג"ץ עתירה שהגישו ארגוני נשים במחאה על הייצוג החסר של נשים במשרות בכירות בממשלה, וקבע כי הממשלה הפרה את הוראת המחוקק לייצוג הולם לנשים. לפי פסק הדין, בתוך חצי שנה - כלומר עד חודש אוגוסט - על המדינה ליישם הנחיות שיבטיחו עמידה בחובת ייצוג הולם לנשים, גם במשרות אמון ומשרות בפטור ממכרז. לפי המכון הישראלי לדמוקרטיה - בזמן שחלף מאז פסיקת בג"ץ בחודש פברואר - מונו רק גברים לתפקיד של מנכ"לים במשרדי ממשלה.
בתקופה שחלפה מאז פסק הדין, המשיכו שרי הממשלה למנות גברים לתפקידי מנכ"ל, ובכל 31 משרדי הממשלה לא מכהנת כיום ולו מנכ"לית אחת. בחודש אפריל שוב הגישו ארגוני הנשים - שדולת הנשים, נעמת ופורום דבורה - עתירה נגד מינויו של אילן רום למנכ"ל משרד האוצר, בנימוק כי המינוי מפר את חובת הייצוג ההולם לנשים במשרות בכירות, ואינו עולה בקנה אחד עם פסיקת בג"ץ מחודש פברואר.
הנחיית נציבות שירות המדינה, שנשלחה אתמול לחברי ועדת המינויים, מוגדרת כ"הנחיית ביניים", עד גיבושו של הנוהל המלא. על-פי ההנחיה, בבואה של ועדת המינויים לבחון מועמדויות לתפקיד מנכ"ל, משנה למנכ"ל ומשרות אמון בפטור ממכרז הדורשות אישור של הוועדה, עליה לבחון אם הגורם הממנה, כלומר השר או מנכ"ל משרדו, נקטו "מאמצים ראויים" כדי להציע מועמדת אישה.
לשם כך, יש לבחון אם בוצעו פניות יזומות למועמדות מתאימות, כמו גם פניות לגורמים שעשויים להפנות מועמדות מתאימות - כמו הרשות לקידום מעמד האישה. הפנייה צריכה להיות "בעלת היתכנות יישומית", כלומר - "הצעה למועמדת שאינה כשירה מטעמים ברורים לא תיחשב כמאמץ ראוי", נכתב. במקרה שלדעת חברי הוועדה לא ננקטו "מאמצים ראויים לאיתור מועמדת אישה, בסמכותה להחזיר את בקשת המינוי לשר, "על מנת שיפעל בהתאם לחובה".
נתונים חדשים: תת-ייצוג קיצוני בתפקידים בכירים
לפי נתונים חדשים שפרסם השבוע המכון הישראלי לדמוקרטיה, נשים סובלות מתת-ייצוג קיצוני בתפקידים בכירים בממשלה - ורק כ-15% מכלל המינויים למנכ"לים במשרדי הממשלה בשנים האחרונות היו של נשים. במכון הדגישו כי ממוצע זה מצטרף לעובדה שמספר המינויים של נשים בממשלה הנוכחית נמצא בשפל: שתי נשים בלבד מונו למנכ"ליות (כ-4% מכלל המינויים)
מאז הוקמה הממשלה הנוכחית, ונכון להיום אין ולו מנכ"לית אחת בממשלה באופן רשמי. המשרות היחידות שנוהלו עד לאחרונה על-ידי נשים של ממלאות מקום במשרד האנרגיה ומשרד התחבורה, מאוישות על-ידי גברים היום. גם בג"ץ דחה שוב ושוב מינויים סופיים - כולם גברים.
מניתוח הנתונים של המכון הישראלי לדמוקרטיה, שנכון לחודש יולי, עולה כי מתוך הממשלות ה-30 עד ה-37, ממשלת השינוי (הממשלה ה-36) מינתה את מספר הנשים הגבוה ביותר לתפקידי מנכ"ליות - 11 מינויים, שהם כ-39% מכלל המינויים.
הממשלה עם השיעור הנמוך ביותר של מינויי מנכ"ליות היא הממשלה ה-37 (הנוכחית) - שתי נשים בלבד מתוך 48, כ-4% מהמינויים. נכון להיום לא כיהנה ולו אישה אחת כמנכ"לית, אלא בתפקידי מילוי מקום בלבד. שיעור מינוי המנכ"ליות בהשוואה לשרים: מתוך כלל המינויים של שרים בשני העשורים האחרונים, 31% היו נשים, לעומת 12% ממינויי שרים.
כשנשים בכל זאת ממונות לתפקיד מנכ"לית, זה קורה בעיקר במשרדי הממשלה הקטנים. שם, לאורך השנים, שיעור המינויים היה גבוה יותר. במשרדים הבינוניים והגדולים שיעור זה עומד רק על 13%. בכמה משרדים לא מונתה מעולם אישה לתפקיד מנכ"לית: משרד הביטחון, משרד החוץ, משרד הבריאות והמשרד לביטחון לאומי. משרדים נוספים בהם לא מונתה מנכ"לית בעשרים השנה האחרונות: משרד הדתות, משרד הכלכלה והתעשייה, משרד הבינוי והשיכון, המשרד לשירותי דת ומשרדים נוספים.
