"קרן הסיוע לעזה", שעל הקמתה הכריז בשבוע שעבר השליח המיוחד של נשיא ארצות הברית למזרח התיכון סטיב וויטקוף, קיבלה אמש (רביעי) אישור מישראל להתחיל לפעול ברצועה לפני סוף החודש. כך לפי הצהרה של הארגון החדש, שציין כי בירושלים הסכימו להרחיב את מספר "אתרי ההפצה הבטוחה" שבהם יוכלו אנשיו לפעול, במטרה לסייע לתושבי רצועת עזה.
3 צפייה בגלריה
"לא תהיה נוכחות צבאית בזמן החלוקה". וויטקוף
(צילום: REUTERS/Ramadan Abed, Mandel NGAN / AFP)
במכתב ששלח מנהל הקרן ג'ייק ווד, התבקשה הממשלה "לאפשר זרימה של כמות סיוע מספקת לרצועה, לפי המודלים הקיימים בעזה, עד שהקרן תפעל בצורה מקיפה ומלאה". לפי ווד, נכון לעכשיו ישראל אישרה לקרן לפעול בדרום הרצועה, אך לדבריו "יש צורך" לכלול גם את צפונה, כך שהקרן תוכל להגיע לשם תוך 30 ימים. עם זאת, ציין, בירושלים הביעו נכונות לאפשר זאת בהמשך. "תגובה הומניטרית מוצלחת למצב תכלול בסופו של דבר את כל האוכלוסייה העזתית", כתב.
ווד ציין במכתבו כי הקרן נמצאת ב"שלבים הסופיים" של איסוף ציוד הומניטרי בהיקף של 300 מיליון מנות מזון, שישלחו במהלך 90 הימים הראשונים לפעילות. "הקרן מציגה מודל פעולה עצמאי, חף מהשפעה ממשלתית ישירה, הכולל אתרי הפצה סגורים ומבוצרים עם מעקב בזמן אמת, רכבים ממוגנים, ואבטחה אזרחית מקצועית - ללא נוכחות של כוחות צבא כלשהם", נכתב.
לדברי הקרן, האתרים נועדו להעניק מענה יומי ל-1.2 מיליון בני אדם בשלב הראשון של הפעילות, עם כוונה להרחיב את הסיוע ליותר מ-2 מיליון העזתים המתגוררים ברצועה. כל אתר ערוך לשירות כ-300,000 בני אדם, ויוכל לספק מזון מוכן, מים, ערכות היגיינה, ציוד רפואי, ואף מקלטים זמניים. התרומה הממוצעת לכיסוי של 50 מנות מזון משפחתיות מוערכת בכ-65 דולר בלבד – 1.31 דולר למנה, כולל רכישה, שינוע, אבטחה והפצה.
הקרן מדגישה כי "כל דולר ניתן למעקב" באמצעות מערכות ניטור בזמן אמת, לוחות בקרה ציבוריים, מנגנוני משוב של המוטבים וביקורת בלתי תלויה של אחת מחברות ראיית החשבון הגדולות בעולם. גם הסיוע הלוגיסטי ייעשה תוך שקיפות מלאה, כולל שימוש בפלטפורמות פיננסיות מוכרות.
יו"ר הקרן ווד, יוצא חיל הנחתים האמריקני ומייסד ארגון סיוע הומניטרי אחר של יוצאי צבא, אמר כי "אין זמן לחכות לתנאים אידיאליים. יש לנו אחריות לפעול - מבלי להתפשר על העקרונות שלנו. היום עשינו צעד אחד נוסף בכיוון הנכון". לדבריו, המודל החדש מתבסס על "ניטרליות, שקיפות ובקרה חיצונית מלאה, במטרה להחזיר את אמון התורמים שנשחק בעקבות הסחות חוזרות ונשנות של סיוע הומניטרי לרצועה".
"פשוט תנו לנו להיכנס"
גורמים באו"ם ובקהילת הסיוע הבינלאומית מתחו ביקורת על היוזמה החדשה, וטענו כי מדובר ב"מנגנון חלופי שמיועד להחליף את המסגרות ההומניטריות הקיימות שמובלות על-ידי סוכנויות האו"ם וארגוני סיוע ותיקים". לדברי טום פלצ'ר, ראש מערך הסיוע ההומניטרי של האו"ם, "המודל האמריקני עדיין רחוק מלענות על דרישות המשפט ההומניטרי. אנחנו מבקשים פשוט שיתנו לנו להיכנס. אנחנו יודעים איך לדאוג שהסיוע לא יגיע לחמאס".
למרות הביקורת, בקרן האמריקנית מבהירים כי "הקרן פתוחה לשיתופי פעולה עם כל ארגון שיבחר להעביר את הסיוע שלו דרך התשתיות של הקרן – מהנמל באשדוד או דרך מעבר כרם שלום – תוך הבטחת הפצה מאובטחת ומפוקחת". לדברי מנהלי הקרן, השאיפה היא "לשלב לוגיסטיקה מתקדמת עם שותפות אזרחית ואמון בינלאומי, כדי לספק מענה חירום אפקטיבי ולא-פוליטי לתושבי עזה".
למרות שבישראל טרם הגיבו רשמית להודעת הקרן, נראה שהאישור לפעילותה, על רקע ההיערכות למבצע "מרכבות גדעון ברצועת עזה, נועד לשמש מרכיב במאמץ בינלאומי לשכך את הביקורת על המדיניות הישראלית ברצועה, ולהציג "חזית הומניטרית" במקביל ללחץ הצבאי.
