סמל ישי אליקים אורבך נישא רק לפני חודשים אחדים לבחירת ליבו, יובל. אל האירוע המרגש הגיעו כל חבריו, שיצאו להפוגה קצרה מרצועת עזה בטרם נכנסו אליה שוב. בסוף השבוע ישי, לוחם בגדוד ההנדסה 605 בעוצבת ברק, הובא למנוחות, לאחר שמבנה שבו שהה ברפיח קרס עליו, ככל הנראה כתוצאה מירי RPG. מלבדו, נפצעו באירוע באורח קשה ובינוני שני לוחמים נוספים בגדוד.
מלבד אשתו הטריה יובל, הותיר אחריו אורבך גם את הוריו נעם ואפרת ועוד ארבעה אחים: מיה, יואל, פרי ומיכה. "השמיים ממש קודרים מעל המושבה", אמר ראש המועצה המקומית זכרון יעקב, אלי אבוטבול. "ישי היה ילד נפלא, בן למשפחה מדהימה, ערכית ואוהבת הארץ. הוא התחתן רק לפני חודשיים עם בחירת ליבו יובל, והחל את צעדיו הראשונים בהקמת בית בישראל. כעת עולם שלם ויפה נגדע".
הרב יואל מנוביץ', ראש ישיבת ההסדר "הגולן", ספד לתלמידו: "ישי היה יחיד ומיוחד, היה בשכמו גבוה מכל עם וכך היה באישיותו. הוא היה ילד, אך עם אישיות של בן 40 והתעניין בדברים גדולים ומהותיים. הוא היה ראשון וראש לכל יוזמה וראשון בבית המדרש".
הרב נתי אריה, רב מחנך של ישי בישיבה, ספד: "אני מלמד 30 שנה בישיבה ולא ראיתי בחור כמו ישי. עילוי אמיתי וברוך כישרונות. בלימודים ובחוכמה, בדעתנות ובתפיסה ישרה ובהירה של כל עניין. הוא התברך ביכולת נגינה ושירה והיה איש שיח וחברותי. איש של עבודת כפיים ומלא בחריצות, ראשו בשמיים, אך ידיו בארץ. לא האמנתי כששמעתי את הבשורה".
כאלף בני אדם הגיעו ביום שישי לחלקה הצבאית בבית העלמין ההיסטורי במושבה זכרון יעקב, כדי ללוות בדרכו האחרונה את סמל ישי אליקים אורבך. אחד מחבריו של אורבך הובא לבית העלמין כשהוא שוכב על אלונקה. הוא נפצע בעצמו בתקרית ואושפז בבית החולים סורוקה, אך התעקש להיפרד מחברו. שישה מחבריו האחרים נשאו את ארונו, ואביו ושניים מאחיו קראו קדיש. גם השרים עמיחי שיקלי ואופיר סופר הגיעו להלוויה.
רעייתו יובל, שנישאה לו רק לפני חודשים אחדים, נפרדה: "ישי הרבה יותר גדול ממה שאני יכולה להגיד עליו. אני וישי הכרנו בגיל 16, אנחנו נשואים שלושה וחצי חודשים. כל כך התפללתי שהקדוש ברוך הוא ישמור עליו. ישי היה איש של שלום ורודף צדק. איש שליבו הדריך אותו. הרגשתי שיש בו משהו גדול. הוא הסתובב בעולם והשפיע עם כל הטוב שהיה יכול. תמיד היה לו חיוך על הפנים, היה לו ניצוץ בעיניים שלא נכבה.
"ישי תמיד ראה את הטוב ואת המשמעות. ממנו למדתי עוצמות נפש, משפחתיות, לאהוב - ממנו למדתי הכל. הוא הקפיד לעמוד על האמת ולהילחם עליה בנועם. אני מודה על כל השנים שלנו ביחד לקדוש ברוך הוא, על אהבה גדולה. אני מודה שזכיתי להיות אשתו. אני מודה שאם הוא נהרג, אז ככה, בדרך של קדושה ובהגנה על עם ומדינת ישראל". היא הקריאה מזמור לתודה.
אמו אפרת ספדה: "ישי כמעט בן 21. הוא המתנה הראשונה שקיבלנו כמשפחה. הוא אהב לנגן, אהב תורה ואהב את יובל. את הכל הוא הספיק, והיה לנו טוב שהיה אותו". אביו נועם ספד גם הוא: "המורשת שלך תימשך. אתה היית איש החינוך של הבית, היית גם מחנך שלי. מבט שלך אליי כשעשיתי משהו לא בסדר, הספיק לי. הכל עשית תוך כדי כיבוד הורים". שניים מאחיו ניגנו ושרו את השיר "אל האור" של אהוד בנאי.
