592 ימים לאחר פרוץ המלחמה בטבח 7 באוקטובר, המצב ההומניטרי ברצועת עזה שוב נמצא בראש הכותרות בעולם - וישראל הגיעה לשפל מבחינת מעמדה הבינלאומי. כמה מידידותיה החשובות בעולם, בריטניה, צרפת וקנדה - איימו שלשום (שני) בסנקציות אם תימשך המלחמה בעזה, ופחות מיממה לאחר מכן כבר הודיעה בריטניה על ביטול המשא ומתן על הסכם סחר חופשי עתידי עם ישראל, על זימון השגרירה בלונדון ציפי חוטובלי לשיחת נזיפה ועל סנקציות נגד כמה מתנחלים. במקביל, גורמים בבית הלבן הביעו תסכול מהממשלה בישראל, וטענו כי היא "היחידה שלא פועלת לקדם עסקה כוללת".
להצהרות ולצעדים שננקטים כעת נגד ישראל עלולות להיות גם משמעויות כלכליות חריפות: בריטניה, למשל, היא אחת משותפות הסחר המרכזיות של ישראל, והיקף הסחר עימה מסתכם בכתשעה מיליארד ליש"ט - הרביעי בגודלו. ההסכם עימה חיוני ביותר עבור תעשיית ההייטק, וההסכם החדש אמור היה לכלול תחומים חדשים. בנוסף, האיום האירופי לבטל את הסכם השותפות הוותיק עם ישראל הוא חריג עוד יותר, ועל אף שבישראל אמרו כי הסיכויים שיבוטל נמוכים - מדובר בסכנה בהיקף של עשרות מיליארדים.
4 צפייה בגלריה
בניגוד לעבר, ארה"ב לא מגנה את האיום החריף של מעצמות המערב
(צילום: חיים גולדברג/פלאש 90, AP/Alex Brandon, רויטרס/LUDOVIC MARIN/Pool via REUTERSAP Photo/, Christopher Furlong/Getty Images Jehad Alshrafi)
השר הבריטי לענייני המזרח התיכון, האמיש פלקונר, אמר כי בשיחת הנזיפה עם חוטובלי "הבהרתי את התנגדותה של בריטניה להרחבת הפעולות הצבאיות בעזה, ולעלייה באלימות ובהפחדה מצד מתנחלים ישראלים נגד קהילות פלסטיניות בגדה המערבית". לדבריו, "בריטניה לא תעמוד מנגד בזמן שזה יקרה".
בנוסף לכך, ראש ממשלת צרפת פרנסואה ביירו אמר אמש כי פריז, לונדון ואוטווה "החליטו יחד שהן יתנגדו למה שקורה ברצועת עזה, ויכירו במשותף במדינה פלסטינית". האיום החריג של שלוש המעצמות מהווה למעשה את ההודעה החריפה ביותר שנוסחה נגד ישראל - שהופכת אותה למדינה מוקצית.
בניגוד לעבר, גם ממשלות הימין באירופה מתבטאות בחריפות נגד ישראל. הולנד למשל הייתה זו שיזמה את הדיון בשאלת ביטול הסכם השותפות בין האיחוד האירופי לישראל. סגנית נציב האיחוד האירופי קאיה קאלאס אמרה כי "זה תלוי בישראל, ההחלטה הפיכה". לפחות 17 מדינות תמכו בבקשת הולנד ו-9 התנגדו. שר החוץ של ממשלת הימין האיטלקית אמר בסוף השבוע כי "אנחנו לא רוצים לראות יותר את האוכלוסייה הפלסטינית סובלת. אנחנו חייבים להגיד לממשלת ישראל - מספיק!".
דיון במועצת הביטחון על המלחמה, בדצמבר 2023
(צילום: UN )
אחד הדברים המדאיגים ביותר הוא התגובה האמריקנית להתפתחויות הללו. ארה"ב נשכבה על הגדר פעמים רבות עבור ישראל, אך עכשיו היא שותקת, וישראל ניצבת למעשה לבדה. שום הודעת גינוי מוושינגטון לא יצאה בעקבות איומי הסנקציות של בריטניה, צרפת וקנדה, ואם בעבר היו מי שאמרו ש"טראמפ זרק את ישראל מתחת לגלגלי האוטובוס", עכשיו נדמה כי זה מקבל ביטוי מעשי בזירה הבינלאומית.
השאלה המרכזית שנשאלת כעת היא מה תעשה ארה"ב אם הדרישות להפסקת המלחמה יגיעו למועצת הביטחון של האו"ם. האם תשתמש בכוח הווטו שלה כפי שעשתה בעבר? ממשל טראמפ, נזכיר, הצהיר בכמה הזדמנויות שהוא יגן על ישראל, אך האירועים השונים והמתיחות הרבה עלולים להשפיע על ההחלטה האמריקנית. לאחרונה, דווח כי טראמפ "מאבד סבלנות" או "מתוסכל", ואף שאיים ב"נטישה" - דיווחים שלפחות פומבית מכחישים בממשל האמריקני.
גורם במשרד החוץ אמר אמש ל-ynet: "אנחנו בפני צונאמי אמיתי שילך ויחריף. אנחנו במצב הכי גרוע שהיינו בו אי-פעם. זה הרבה יותר גרוע מקטסטרופה, העולם לא איתנו". לדבריו, "העולם רואה על מסכי הטלוויזיה מאז נובמבר 2023 רק ילדים פלסטינים מתים והשטחה של בתים, ונמאס לו. ישראל לא מציעה שום פתרון, שום הסדר ליום שאחרי, שום תקווה. רק מוות והרס. החרם השקט היה פה קודם והוא ילך ויתעצם. אסור להקל בזה ראש. אף אחד לא ירצה להיות מזוהה עם ישראל".
כך ישראל הגיעה לנקודת השפל
אז איך ישראל הגיעה לנקודת השפל הזו? ההסבר ההגיוני הראשון הוא שצרפת היא זו שעומדת מאחורי המהלך. נשיא צרפת עמנואל מקרון נערך להכיר במדינה פלסטינית בוועידה הבינלאומית עם סעודיה שתיערך בניו יורק בחודש הבא. בישראל מעריכים שבריטניה תצטרף למהלך, ואיתה גם בלגיה, לוקסמבורג וכנראה מדינות נוספות. ישראל העבירה לצרפת מסרים חריפים לפיהם עליהם לקחת בחשבון תגובה ישראלית חריפה מאוד. בין האפשרויות: סגירת הקונסוליה הצרפתית בירושלים - ומהלך של החלת ריבונות ביהודה ושומרון.
4 צפייה בגלריה
דיפלומט מערבי בכיר: "בן סלמאן זקוק למשהו. הוא רצה לעשות מהלך ולנצל את הכוח הדיפלומטי של צרפת"
(צילום: AP Photo/Alex Brandon)
ישראל גם דחתה את ההזמנה הצרפתית להשתתף בוועידה בניו יורק שעתידה לעסוק ביישום פתרון שתי המדינות. לפי ההערכה, מקרון פועל להוציא לפועל גל של כמה מדינות שיכירו במדינה פלסטינית, בהמשך לגל הקודם שהיה במאי 2024 – אז הכירו במדינה פלסטינית נורבגיה, אירלנד וספרד. בעקבות המהלך הזה, נזכיר, החזירה ישראל את שלושת השגרירים משלוש המדינות, ולמעשה מאז אין לה שם שגרירים והיחסים מנוהלים על-ידי מספרי 2. באירלנד ישראל אף סגרה את השגרירות לחלוטין.
בכירים בישראל הבהירו אמש כי "הצרפתים יודעים שאם יעשו את זה יהיה לכך מחיר". שר החוץ גדעון סער הבהיר בשיחה עם מקבילו בצרפת ז'אן נואל בארו, כי אם מדינתו תכיר במדינה פלסטינית - עליהם לקחת בחשבון שישראל תנקוט צעדים משלה.
דיפלומט מערבי בכיר התייחס להכרה המשותפת של צרפת וסעודיה במדינה פלסטינית בכינוס בחודש הבא, והסביר כי "הסעודים רצו בכך". לדבריו, "בן סלמאן זקוק למשהו. הוא רצה לעשות מהלך והוא רצה לנצל את הכוח הדיפלומטי של צרפת. זה מקבל תשומת לב כי זה הדבר היחיד על השולחן מלבד מלחמה לנצח. הכוונה היא להחיל את המדינה הפלסטינית גם על עזה. הפרדה בנושא הזה בין עזה לגדה רק תחליש את כוחה של ממשלה פלסטינית". לדבריו, יכירו במדינה פלסטינית צרפת, בריטניה, הולנד ובלגיה.
4 צפייה בגלריה
התמונות מעזה משפיעות על דעת הקהל העולמית - וגם על מנהיגי המדינות
(צילום: Bashar TALEB / AFP)
הדיפלומט הוסיף כי הכרה במדינה פלסטינית היא לא הנושא המרכזי על השולחן, אלא "לנסות לחשוב על משהו אחר שמונע את הקונפליקט לעוד 40-30 שנה". לדבריו, "תחשבו על היתרונות הכלכליים של שתי המדינות ועל חידוש היחסים עם מדינות נוספות. ישראל האמינה בטעות ושכנעה מדינות אחרות לא לפתור את הסוגיה הפלסטינית, להניח אותה מתחת לשולחן ולנהל אותה במחשבה שחמאס מורתע".
הסבר נוסף לצעד החריף מצד שלוש המעצמות מהמערב הוא החשש מרעב ותמונות ההרס וההרוגים מעזה, שמשפיעות על קהלים רבים באותן מדינות. בבריטניה וקנדה מדובר בממשלות שמאל, שידועות כביקורתיות מאוד כלפי ישראל. מקרון אומנם לא משתייך לשמאל, אבל פוזל לעבר מצביעי המרכז והשמאל, וזה הבון-טון עכשיו בצרפת – להיות נגד ישראל. בריטניה, צרפת וקנדה, נזכיר, כבר הכריזו על אמברגו נשק חלקי או מלא על ישראל מאז פרוץ המלחמה בעזה.
דעת הקהל בכל המדינות האלה הולכת ומחריפה נגד ישראל, בעיקר עקב הדיווחים שמגיעים מעזה והעובדה שכל מה שהם שומעים מנגד הוא הצהרות של השרים בצלאל סמוטריץ' ואיתמר בן גביר על הרעבה והכרעה. נכון לעכשיו, אין קול מתון שמציג תוכנית כיצד לסיים את המלחמה ולהסדיר את המצב, אין מי שמציע הצעות להסדר ושיקום ואין ניסיון לשתף, אפילו למראית עין, בהסדר כלשהו ביום שאחרי. לכן, הלחץ הגובר של התקשורת ודעת הקהל באותן מדינות מחייב את הממשלות לנקוט פעולה כלשהי.
סיבה אפשרית נוספת להחלטה על הודעה חריפה שכזו, היא רצון "לתקוע אצבע בעין" לנשיא ארה"ב דונלד טראמפ, אחרי שהוא התנתק מהם. בנוסף, ייתכן שמנהיגי המדינות מזהים פערים בין ראש הממשלה בנימין נתניהו לטראמפ, ומעריכים כי ארה"ב לא תגבה עוד את ישראל. ואכן, עד לרגע זה ממשל טראמפ לא גינה את ההצהרה האירופית.
לא במקרה חיצי הביקורת מופנים בעיקר אל הממשלה: נתניהו נתפס כמי שדוחף להמשך הלחימה חרף הסכם הפסקת אש שמונח לכאורה על השולחן, ובו חמאס מבטיח לרדת מהשלטון ולהשיב את החטופים. מדינות רבות במערב מתנגדות לכיבוש ישראלי של שטחים ברצועת עזה, ורואות במבצע "מרכבות גדעון" כלי למימוש החזון של בצלאל סמוטריץ' ואיתמר בן גביר - ולא מטרה אסטרטגית ברורה. אם בתוך ישראל נכשלה הממשלה בלהסביר את מדיניותה - אז כיצד היא תצליח כלפי חוץ?
בדרך לניתוק היחסים?
בשלב זה, יש לציין, לא נראה כי ישראל הולכת לניתוק יחסים עם אותן מדינות, למרות הצהרות חריפות שנשמעו לראשונה. עם זאת, ייתכן שנראה צעדים כמו החזרת שגרירים להתייעצויות, סנקציות נוספות נגד מתנחלים קיצונים, ואיומים בהשעיית הסכמי סחר – שסביר להניח שייבלמו באיחוד האירופי בעזרת ידידותינו שם, הונגריה וצ'כיה.
אבל מה שבטוח, האיומים בסנקציות ובהמשך ההכרה במדינה פלסטינית יעכירו מאוד את האווירה. בנוסף, הם גם ייתנו אור ירוק להעמקת "החרם השקט" נגד ישראל: הימנעות מקשרי כלכלה ע"י המגזר הפרטי בלי הנחיות מלמעלה, פשוט כי זה לא נראה טוב. ביטול שת"פ מדעי, אקדמי וטכנולוגי, ויתור על מיזמי תרבות, תיירות, מחקר ופיתוח וספורט וכו'.
שר החוץ גדעון סער הגיב בחריפות להצהרה הצרפתית-אנגלית-קנדית, ובנאום שנשא בקונגרס היהודי העולמי אמר כי "ההצהרה מאתמול מחוברת לחלוטין ליוזמת מקרון להכרה חד-צדדית במדינה פלסטינית ביוני. המציאות הקיימת היא עוד משהו שמנוצל כדי לדחוף לכך".
לדבריו, "במהלך המלחמה הזו הנשיא מקרון אסר על השתתפות ישראלית בתערוכות בפריז. מה זה? אלו סנקציות. מה שאני רוצה לומר לכל מדינה, ובעיקר לאלה שיש להן עבר קולוניאלי – אנחנו אומה חופשית, עצמאית וגאה, הנלחמת על קיומה, ואנחנו לא נקבל תכתיבים מבחוץ לגבי הביטחון הלאומי שלנו".
פורסם לראשונה: 22:12, 20.05.25
